תהילים 104
| ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת | 1 |
Mon âme, bénis l'Eternel. Ô Eternel mon Dieu, tu es merveilleusement grand, tu es revêtu de majesté et de magnificence.
| עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה | 2 |
Il s'enveloppe de lumière comme d'un vêtement, il étend les cieux comme un voile.
| המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח | 3 |
Il planchéie ses hautes chambres entre les eaux; il fait des grosses nuées son chariot, il se promène sur les ailes du vent.
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט | 4 |
Il fait des vents ses Anges, et du feu brûlant ses serviteurs.
| יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד | 5 |
Il a fondé la terre sur ses bases, tellement qu'elle ne sera point ébranlée à perpétuité.
| תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים | 6 |
Tu l'avais couverte de l'abîme comme d'un vêtement, les eaux se tenaient sur les montagnes.
| מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון | 7 |
Elles s'enfuirent à ta menace, [et] se mirent promptement en fuite au son de ton tonnerre.
| יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם | 8 |
Les montagnes s'élevèrent, et les vallées s'abaissèrent, au même lieu que tu leur avais établi.
| גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ | 9 |
Tu leur as mis une borne qu'elles ne passeront point, elles ne retourneront plus à couvrir la terre.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון | 10 |
C'est lui qui conduit les fontaines par les vallées, tellement qu'elles se promènent entre les monts.
| ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם | 11 |
Elles abreuvent toutes les bêtes des champs, les ânes sauvages en étanchent leur soif.
| עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול | 12 |
Les oiseaux des cieux se tiennent auprès d'elles, et font résonner leur voix d'entre la ramée.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ | 13 |
Il abreuve les montagnes de ses chambres hautes; [et] la terre est rassasiée du fruit de tes œuvres.
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ | 14 |
Il fait germer le foin pour le bétail, et l'herbe pour le service de l'homme, faisant sortir le pain de la terre;
| ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד | 15 |
Et le vin qui réjouit le cœur de l'homme, qui fait reluire son visage avec l'huile, et qui soutient le cœur de l'homme avec le pain.
| ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע | 16 |
Les hauts arbres en sont rassasiés, [et] les cèdres du Liban, qu'il a plantés,
| אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה | 17 |
Afin que les oiseaux y fassent leurs nids. Quant à la cigogne, les sapins [sont sa demeure].
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים | 18 |
Les hautes montagnes sont pour les chamois [et] les rochers sont la retraite des lapins.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו | 19 |
Il a fait la lune pour les saisons, et le soleil connaît son coucher.
| תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער | 20 |
Tu amènes les ténèbres, et la nuit vient, durant laquelle toutes les bêtes de la forêt trottent.
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם | 21 |
Les lionceaux rugissent après la proie, et pour demander au [Dieu] Fort leur pâture.
| תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון | 22 |
Le soleil se lève-t-il? ils se retirent et demeurent gisants en leurs tanières.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב | 23 |
Alors l'homme sort à son ouvrage et à son travail, jusqu’au soir.
| מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך | 24 |
Ô Eternel, que tes œuvres sont en grand nombre! tu les as toutes faites avec sagesse; la terre est pleine de tes richesses.
| זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות | 25 |
Cette mer grande et spacieuse, où il y a sans nombre des animaux se mouvant, des petites bêtes avec des grandes!
| שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו | 26 |
Là se promènent les navires, et ce Léviathan que tu as formé pour s'y ébattre.
| כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו | 27 |
Elles s'attendent toutes à toi, afin que tu leur donnes la pâture en leur temps.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב | 28 |
Quand tu la leur donnes, elles la recueillent, et quand tu ouvres ta main, elles sont rassasiées de biens.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון | 29 |
Caches-tu ta face? elles sont troublées; retires-tu leur souffle, elles défaillent, et retournent en leur poudre.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה | 30 |
[Mais si] tu renvoies ton Esprit, elles sont créées, et tu renouvelles la face de la terre.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו | 31 |
Que la gloire de l'Eternel soit à toujours, que l'Eternel se réjouisse en ses œuvres!
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו | 32 |
Il jette sa vue sur la terre, et elle en tremble; il touche les montagnes, et elles en fument.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי | 33 |
Je chanterai à l'Eternel durant ma vie; je psalmodierai à mon Dieu pendant que j'existerai.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה | 34 |
Ma méditation lui sera agréable; [et] je me réjouirai en l'Eternel.
| יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה | 35 |
Que les pécheurs soient consumés de dessus la terre, et qu'il n'y ait plus de méchants! Mon âme, bénis l'Eternel; louez l'Eternel.
