תהילים 104
| ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת | 1 |
Mon âme, bénis l’Éternel! Éternel, mon Dieu, tu es infiniment grand! Tu es revêtu d’éclat et de magnificence!
| עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה | 2 |
Il s’enveloppe de lumière comme d’un manteau; Il étend les cieux comme un pavillon.
| המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח | 3 |
Il forme avec les eaux le faîte de sa demeure; Il prend les nuées pour son char, Il s’avance sur les ailes du vent.
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט | 4 |
Il fait des vents ses messagers, Des flammes de feu ses serviteurs.
| יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד | 5 |
Il a établi la terre sur ses fondements, Elle ne sera jamais ébranlée.
| תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים | 6 |
Tu l’avais couverte de l’abîme comme d’un vêtement, Les eaux s’arrêtaient sur les montagnes;
| מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון | 7 |
Elles ont fui devant ta menace, Elles se sont précipitées à la voix de ton tonnerre.
| יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם | 8 |
Des montagnes se sont élevées, des vallées se sont abaissées, Au lieu que tu leur avais fixé.
| גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ | 9 |
Tu as posé une limite que les eaux ne doivent point franchir, Afin qu’elles ne reviennent plus couvrir la terre.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון | 10 |
Il conduit les sources dans des torrents Qui coulent entre les montagnes.
| ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם | 11 |
Elles abreuvent tous les animaux des champs; Les ânes sauvages y étanchent leur soif.
| עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול | 12 |
Les oiseaux du ciel habitent sur leurs bords, Et font résonner leur voix parmi les rameaux.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ | 13 |
De sa haute demeure, il arrose les montagnes; La terre est rassasiée du fruit de tes œuvres.
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ | 14 |
Il fait germer l’herbe pour le bétail, Et les plantes pour les besoins de l’homme, Afin que la terre produise de la nourriture,
| ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד | 15 |
Le vin qui réjouit le cœur de l’homme, Et fait plus que l’huile resplendir son visage, Et le pain qui soutient le cœur de l’homme.
| ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע | 16 |
Les arbres de l’Éternel se rassasient, Les cèdres du Liban, qu’il a plantés.
| אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה | 17 |
C’est là que les oiseaux font leurs nids; La cigogne a sa demeure dans les cyprès,
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים | 18 |
Les montagnes élevées sont pour les boucs sauvages, Les rochers servent de retraite aux damans.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו | 19 |
Il a fait la lune pour marquer les temps; Le soleil sait quand il doit se coucher.
| תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער | 20 |
Tu amènes les ténèbres, et il est nuit: Alors tous les animaux des forêts sont en mouvement;
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם | 21 |
Les lionceaux rugissent après la proie, Et demandent à Dieu leur nourriture.
| תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון | 22 |
Le soleil se lève: ils se retirent, Et se couchent dans leurs tanières.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב | 23 |
L’homme sort pour se rendre à son ouvrage, Et à son travail, jusqu’au soir.
| מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך | 24 |
Que tes œuvres sont en grand nombre, ô Éternel! Tu les as toutes faites avec sagesse. La terre est remplie de tes biens.
| זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות | 25 |
Voici la grande et vaste mer: Là se meuvent sans nombre Des animaux petits et grands;
| שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו | 26 |
Là se promènent les navires, Et ce léviathan que tu as formé pour se jouer dans les flots.
| כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו | 27 |
Tous ces animaux espèrent en toi, Pour que tu leur donnes la nourriture en son temps.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב | 28 |
Tu la leur donnes, et ils la recueillent; Tu ouvres ta main, et ils se rassasient de biens.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון | 29 |
Tu caches ta face: ils sont tremblants; Tu leur retires le souffle: ils expirent, Et retournent dans leur poussière.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה | 30 |
Tu envoies ton souffle: ils sont créés, Et tu renouvelles la face de la terre.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו | 31 |
Que la gloire de l’Éternel subsiste à jamais! Que l’Éternel se réjouisse de ses œuvres!
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו | 32 |
Il regarde la terre, et elle tremble; Il touche les montagnes, et elles sont fumantes.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי | 33 |
Je chanterai l’Éternel tant que je vivrai, Je célébrerai mon Dieu tant que j’existerai.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה | 34 |
Que mes paroles lui soient agréables! Je veux me réjouir en l’Éternel.
| יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה | 35 |
Que les pécheurs disparaissent de la terre, Et que les méchants ne soient plus! Mon âme, bénis l’Éternel! Louez l’Éternel!
