תהילים 104
| ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת | 1 |
Mon âme, bénis Yahweh! Yahweh, mon Dieu, tu es infiniment grand, Tu es revêtu de majesté et de splendeur!
| עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה | 2 |
Il s’enveloppe de lumière comme d’un manteau, il déploie les cieux comme une tente.
| המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח | 3 |
Dans les eaux du ciel il bâtit sa demeure, des nuées il fait son char, il s’avance sur les ailes du vent,
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט | 4 |
Des vents il fait ses messagers, des flammes de feu ses serviteurs.
| יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד | 5 |
Il a affermi la terre sur ses bases: elle est à jamais inébranlable.
| תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים | 6 |
Tu l’avais enveloppée de l’abîme comme d’un vêtement; les eaux recouvraient les montagnes.
| מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון | 7 |
Elles s’enfuirent devant ta menace; au bruit de ton tonnerre, elles reculèrent épouvantées.
| יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם | 8 |
Les montagnes surgirent, les vallées se creusèrent, au lieu que tu leur avais assigné.
| גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ | 9 |
Tu poses une limite que les eaux ne franchiront plus: elles ne reviendront plus couvrir la terre.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון | 10 |
Il envoie les sources dans les vallées; elles s’écoulent entre les montagnes.
| ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם | 11 |
Elles abreuvent tous les animaux des champs, les onagres viennent y étancher leur soif.
| עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול | 12 |
Les oiseaux du ciel habitent sur leurs bords, et font résonner leur voix dans le feuillage.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ | 13 |
De sa haute demeure il arrose les montagnes; la terre se rassasie du fruit de tes œuvres.
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ | 14 |
Il fait croître l’herbe pour les troupeaux, et les plantes pour l’usage de l’homme; Il tire le pain du sein de la terre,
| ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד | 15 |
et le vin qui réjouit le cœur de l’homme; il lui donne l’huile qui brille sur sa face, et le pain qui affermit son cœur.
| ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע | 16 |
Les arbres de Yahweh sont pleins de sève, et les cèdres du Liban qu’il a plantés.
| אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה | 17 |
C’est là que les oiseaux font leurs nids, et la cigogne qui habite dans les cyprès.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים | 18 |
Les montagnes élevées sont pour les chamois, les rochers sont l’abri des gerboises.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו | 19 |
Il a fait la lune pour marquer les temps, et le soleil qui connaît l’heure de son coucher.
| תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער | 20 |
Il amène les ténèbres, et il est nuit; aussitôt se mettent en mouvement toutes les bêtes de la forêt.
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם | 21 |
Les lionceaux rugissent après la proie, et demandent à Dieu leur nourriture.
| תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון | 22 |
Le soleil se lève: ils se retirent, et se couchent dans leurs tanières.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב | 23 |
L’homme sort alors pour sa tâche, et pour son travail jusqu’au soir.
| מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך | 24 |
Que tes œuvres sont nombreuses, Yahweh! Tu les as toutes faites avec sagesse; La terre est remplie de tes biens.
| זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות | 25 |
Voici la mer, large et vaste: là fourmillent sans nombre des animaux petits et grands;
| שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו | 26 |
là se promènent les navires, et le léviathan que tu as formé pour se jouer dans les flots.
| כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו | 27 |
Tous attendent de toi que tu leur donnes la nourriture en son temps.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב | 28 |
Tu la leur donnes, et ils la recueillent; Tu ouvres ta main, et ils se rassasient de tes biens.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון | 29 |
Tu caches ta face: ils sont dans l’épouvante; tu leur retire le souffle: ils expirent, et retournent dans leur poussière.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה | 30 |
Tu envoies ton souffle: ils sont créés, et tu renouvelles la face de la terre.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו | 31 |
Que la gloire de Yahweh subsiste à jamais! Que Yahweh se réjouisse de ses œuvres!
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו | 32 |
Il regarde la terre et elle tremble; il touche les montagnes, et elles fument.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי | 33 |
Je veux chanter Yahweh tant que je vivrai, célébrer mon Dieu tant que j’existerai.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה | 34 |
Puisse mon cantique lui être agréable! Moi, je mets ma joie en Yahweh.
| יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה | 35 |
Que les pécheurs disparaissent de la terre, et que les méchants ne soient plus! Mon âme, bénis Yahweh! Alleluia!
