תהילים 104
| ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת | 1 |
Bless the LORD, O my soul. O LORD my God, thou art very great; thou art clothed with honour and majesty.
| עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה | 2 |
Who coverest [thyself] with light as [with] a garment: who stretchest out the heavens like a curtain:
| המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח | 3 |
Who layeth the beams of his chambers in the waters: who maketh the clouds his chariot: who walketh upon the wings of the wind:
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט | 4 |
Who maketh his angels spirits; his ministers a flaming fire:
| יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד | 5 |
[Who] laid the foundations of the earth, [that] it should not be removed for ever.
| תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים | 6 |
Thou coveredst it with the deep as [with] a garment: the waters stood above the mountains.
| מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון | 7 |
At thy rebuke they fled; at the voice of thy thunder they hasted away.
| יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם | 8 |
They go up by the mountains; they go down by the valleys unto the place which thou hast founded for them.
| גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ | 9 |
Thou hast set a bound that they may not pass over; that they turn not again to cover the earth.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון | 10 |
He sendeth the springs into the valleys, [which] run among the hills.
| ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם | 11 |
They give drink to every beast of the field: the wild asses quench their thirst.
| עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול | 12 |
By them shall the fowls of the heaven have their habitation, [which] sing among the branches.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ | 13 |
He watereth the hills from his chambers: the earth is satisfied with the fruit of thy works.
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ | 14 |
He causeth the grass to grow for the cattle, and herb for the service of man: that he may bring forth food out of the earth;
| ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד | 15 |
And wine [that] maketh glad the heart of man, [and] oil to make [his] face to shine, and bread [which] strengtheneth man’s heart.
| ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע | 16 |
The trees of the LORD are full [of sap; ] the cedars of Lebanon, which he hath planted;
| אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה | 17 |
Where the birds make their nests: [as for] the stork, the fir trees [are] her house.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים | 18 |
The high hills [are] a refuge for the wild goats; [and] the rocks for the conies.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו | 19 |
He appointed the moon for seasons: the sun knoweth his going down.
| תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער | 20 |
Thou makest darkness, and it is night: wherein all the beasts of the forest do creep [forth].
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם | 21 |
The young lions roar after their prey, and seek their meat from God.
| תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון | 22 |
The sun ariseth, they gather themselves together, and lay them down in their dens.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב | 23 |
Man goeth forth unto his work and to his labour until the evening.
| מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך | 24 |
O LORD, how manifold are thy works! in wisdom hast thou made them all: the earth is full of thy riches.
| זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות | 25 |
[So is] this great and wide sea, wherein [are] things creeping innumerable, both small and great beasts.
| שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו | 26 |
There go the ships: [there is] that leviathan, [whom] thou hast made to play therein.
| כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו | 27 |
These wait all upon thee; that thou mayest give [them] their meat in due season.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב | 28 |
[That] thou givest them they gather: thou openest thine hand, they are filled with good.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון | 29 |
Thou hidest thy face, they are troubled: thou takest away their breath, they die, and return to their dust.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה | 30 |
Thou sendest forth thy spirit, they are created: and thou renewest the face of the earth.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו | 31 |
The glory of the LORD shall endure for ever: the LORD shall rejoice in his works.
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו | 32 |
He looketh on the earth, and it trembleth: he toucheth the hills, and they smoke.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי | 33 |
I will sing unto the LORD as long as I live: I will sing praise to my God while I have my being.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה | 34 |
My meditation of him shall be sweet: I will be glad in the LORD.
| יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה | 35 |
Let the sinners be consumed out of the earth, and let the wicked be no more. Bless thou the LORD, O my soul. Praise ye the LORD.
