< תהילים 104 >
ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת | 1 |
Bless YHWH, O my soul. O YHWH my Elohim, thou art very great; thou art clothed with honour and majesty.
עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה | 2 |
Who coverest thyself with light as with a garment: who stretchest out the heavens like a curtain:
המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח | 3 |
Who layeth the beams of his chambers in the waters: who maketh the clouds his chariot: who walketh upon the wings of the wind:
עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט | 4 |
Who maketh his angels spirits; his ministers a flaming fire:
יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד | 5 |
Who laid the foundations of the earth, that it should not be removed for ever.
תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים | 6 |
Thou coveredst it with the deep as with a garment: the waters stood above the mountains.
מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון | 7 |
At thy rebuke they fled; at the voice of thy thunder they hasted away.
יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם | 8 |
They go up by the mountains; they go down by the valleys unto the place which thou hast founded for them.
גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ | 9 |
Thou hast set a bound that they may not pass over; that they turn not again to cover the earth.
המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון | 10 |
He sendeth the springs into the valleys, which run among the hills.
ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם | 11 |
They give drink to every beast of the field: the wild asses quench their thirst.
עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול | 12 |
By them shall the fowls of the heaven have their habitation, which sing among the branches.
משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ | 13 |
He watereth the hills from his chambers: the earth is satisfied with the fruit of thy works.
מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ | 14 |
He causeth the grass to grow for the cattle, and herb for the service of man: that he may bring forth food out of the earth;
ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד | 15 |
And wine that maketh glad the heart of man, and oil to make his face to shine, and bread which strengtheneth man's heart.
ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע | 16 |
The trees of YHWH are full of sap; the cedars of Lebanon, which he hath planted;
אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה | 17 |
Where the birds make their nests: as for the stork, the fir trees are her house.
הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים | 18 |
The high hills are a refuge for the wild goats; and the rocks for the conies.
עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו | 19 |
He appointed the moon for seasons: the sun knoweth his going down.
תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער | 20 |
Thou makest darkness, and it is night: wherein all the beasts of the forest do creep forth.
הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם | 21 |
The young lions roar after their prey, and seek their meat from El.
תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון | 22 |
The sun ariseth, they gather themselves together, and lay them down in their dens.
יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב | 23 |
Man goeth forth unto his work and to his labour until the evening.
מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך | 24 |
O YHWH, how manifold are thy works! in wisdom hast thou made them all: the earth is full of thy riches.
זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות | 25 |
So is this great and wide sea, wherein are things creeping innumerable, both small and great beasts.
שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו | 26 |
There go the ships: there is that leviathan, whom thou hast made to play therein.
כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו | 27 |
These wait all upon thee; that thou mayest give them their meat in due season.
תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב | 28 |
That thou givest them they gather: thou openest thine hand, they are filled with good.
תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון | 29 |
Thou hidest thy face, they are troubled: thou takest away their breath, they die, and return to their dust.
תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה | 30 |
Thou sendest forth thy spirit, they are created: and thou renewest the face of the earth.
יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו | 31 |
The glory of YHWH shall endure for ever: YHWH shall rejoice in his works.
המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו | 32 |
He looketh on the earth, and it trembleth: he toucheth the hills, and they smoke.
אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי | 33 |
I will sing unto YHWH as long as I live: I will sing praise to my Elohim while I have my being.
יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה | 34 |
My meditation of him shall be sweet: I will be glad in YHWH.
יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה | 35 |
Let the sinners be consumed out of the earth, and let the wicked be no more. Bless thou YHWH, O my soul. Praise ye YHWH.