תהילים 104
| ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת | 1 |
Bless the LORD, O my soul. O LORD my God, Thou art very great; Thou art clothed with glory and majesty.
| עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה | 2 |
Who coverest Thyself with light as with a garment, who stretchest out the heavens like a curtain;
| המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח | 3 |
Who layest the beams of Thine upper chambers in the waters, who makest the clouds Thy chariot, who walkest upon the wings of the wind;
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט | 4 |
Who makest winds Thy messengers, the flaming fire Thy ministers.
| יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד | 5 |
Who didst establish the earth upon its foundations, that it should not be moved for ever and ever;
| תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים | 6 |
Thou didst cover it with the deep as with a vesture; the waters stood above the mountains.
| מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון | 7 |
At Thy rebuke they fled, at the voice of Thy thunder they hasted away —
| יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם | 8 |
The mountains rose, the valleys sank down — unto the place which Thou hadst founded for them;
| גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ | 9 |
Thou didst set a bound which they should not pass over, that they might not return to cover the earth.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון | 10 |
Who sendest forth springs into the valleys; they run between the mountains;
| ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם | 11 |
They give drink to every beast of the field, the wild asses quench their thirst.
| עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול | 12 |
Beside them dwell the fowl of the heaven, from among the branches they sing.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ | 13 |
Who waterest the mountains from Thine upper chambers; the earth is full of the fruit of Thy works.
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ | 14 |
Who causeth the grass to spring up for the cattle, and herb for the service of man; to bring forth bread out of the earth,
| ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד | 15 |
And wine that maketh glad the heart of man, making the face brighter than oil, and bread that stayeth man's heart.
| ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע | 16 |
The trees of the LORD have their fill, the cedars of Lebanon, which He hath planted;
| אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה | 17 |
Wherein the birds make their nests; as for the stork, the fir-trees are her house.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים | 18 |
The high mountains are for the wild goats; the rocks are a refuge for the conies.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו | 19 |
Who appointedst the moon for seasons; the sun knoweth his going down.
| תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער | 20 |
Thou makest darkness, and it is night, wherein all the beasts of the forest do creep forth.
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם | 21 |
The young lions roar after their prey, and seek their food from God.
| תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון | 22 |
The sun ariseth, they slink away, and couch in their dens.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב | 23 |
Man goeth forth unto his work and to his labour until the evening.
| מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך | 24 |
How manifold are Thy works, O LORD! In wisdom hast Thou made them all; the earth is full of Thy creatures.
| זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות | 25 |
Yonder sea, great and wide, therein are creeping things innumerable, living creatures, both small and great.
| שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו | 26 |
There go the ships; there is leviathan, whom Thou hast formed to sport therein.
| כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו | 27 |
All of them wait for Thee, that Thou mayest give them their food in due season.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב | 28 |
Thou givest it unto them, they gather it; Thou openest Thy hand, they are satisfied with good.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון | 29 |
Thou hidest Thy face, they vanish; Thou withdrawest their breath, they perish, and return to their dust.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה | 30 |
Thou sendest forth Thy spirit, they are created; and Thou renewest the face of the earth.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו | 31 |
May the glory of the LORD endure for ever; let the LORD rejoice in His works!
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו | 32 |
Who looketh on the earth, and it trembleth; He toucheth the mountains, and they smoke.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי | 33 |
I will sing unto the LORD as long as I live; I will sing praise to my God while I have any being.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה | 34 |
Let my musing be sweet unto Him; as for me, I will rejoice in the LORD.
| יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה | 35 |
Let sinners cease out of the earth, and let the wicked be no more. Bless the LORD, O my soul. Hallelujah.
