תהילים 104

1 ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת

For David himself. Bless the Lord, O my soul: O Lord my God, thou art exceedingly great. Thou hast put on praise and beauty:

2 עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה

And art clothed with light as with a garment. Who stretchest out the heaven like a pavilion:

3 המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח

Who coverest the higher rooms thereof with water. Who makest the clouds thy chariot: who walkest upon the wings of the winds.

4 עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט

Who makest thy angels spirits: and thy ministers a burning fire.

5 יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד

Who hast founded the earth upon its own bases: it shall not be moved for ever and ever.

6 תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים

The deep like a garment is its clothing: above the mountains shall the waters stand.

7 מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון

At thy rebuke they shall flee: at the voice of thy thunder they shall fear.

8 יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם

The mountains ascend, and the plains descend into the place which thou hast founded for them.

9 גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ

Thou hast set a bound which they shall not pass over; neither shall they return to cover the earth.

10 המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון

Thou sendest forth springs in the vales: between the midst of the hills the waters shall pass.

11 ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם

All the beasts of the field shall drink: the wild asses shall expect in their thirst.

12 עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול

Over them the birds of the air shall dwell: from the midst of the rocks they shall give forth their voices.

13 משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ

Thou waterest the hills from thy upper rooms: the earth shall be filled with the fruit of thy works:

14 מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ

Bringing forth grass for cattle, and herb for the service of men. That thou mayst bring bread out of the earth:

15 ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד

And that wine may cheer the heart of man. That he may make the face cheerful with oil: and that bread may strengthen man’s heart.

16 ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע

The trees of the field shall be filled, and the cedars of Libanus which he hath planted:

17 אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה

There the sparrows shall make their nests. The highest of them is the house of the heron.

18 הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים

The high hills are a refuge for the harts, the rock for the irchins.

19 עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו

He hath made the moon for seasons: the sun knoweth his going down.

20 תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער

Thou hast appointed darkness, and it is night: in it shall all the beasts of the woods go about:

21 הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם

The young lions roaring after their prey, and seeking their meat from God.

22 תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון

The sun ariseth, and they are gathered together: and they shall lie down in their dens.

23 יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב

Man shall go forth to his work, and to his labour until the evening.

24 מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך

How great are thy works, O Lord? thou hast made all things in wisdom: the earth is filled with thy riches.

25 זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות

So is this great sea, which stretcheth wide its arms: there are creeping things without number: Creatures little and great.

26 שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו

There the ships shall go. This sea dragon which thou hast formed to play therein.

27 כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו

All expect of thee that thou give them food in season.

28 תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב

What thou givest to them they shall gather up: when thou openest thy hand, they shall all be filled with good.

29 תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון

But if thou turnest away thy face, they shall be troubled: thou shalt take away their breath, and they shall fail, and shall return to their dust.

30 תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה

Thou shalt send forth thy spirit, and they shall be created: and thou shalt renew the face of the earth.

31 יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו

May the glory of the Lord endure for ever: the Lord shall rejoice in his works.

32 המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו

He looketh upon the earth, and maketh it tremble: he toucheth the mountains, and they smoke.

33 אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי

I will sing to the Lord as long as I live: I will sing praise to my God while I have my being.

34 יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה

Let my speech be acceptable to him: but I will take delight in the Lord.

35 יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה

Let sinners be consumed out of the earth, and the unjust, so that they be no more: O my soul, bless thou the Lord.