תהילים 104
| ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת | 1 |
Bless Jehovah, O my soul! Jehovah my God, thou art very great; thou art clothed with majesty and splendour;
| עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה | 2 |
Covering thyself with light as with a garment, stretching out the heavens like a tent-curtain; —
| המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח | 3 |
Who layeth the beams of his upper chambers in the waters, who maketh clouds his chariot, who walketh upon the wings of the wind;
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט | 4 |
Who maketh his angels spirits; his ministers a flame of fire.
| יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד | 5 |
He laid the earth upon its foundations: it shall not be removed for ever.
| תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים | 6 |
Thou hadst covered it with the deep, as with a vesture; the waters stood above the mountains:
| מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון | 7 |
At thy rebuke they fled, at the voice of thy thunder they hasted away; —
| יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם | 8 |
The mountains rose, the valleys sank, unto the place which thou hadst founded for them; —
| גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ | 9 |
Thou hast set a bound which they may not pass over, that they turn not again to cover the earth.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון | 10 |
He sendeth the springs into the valleys: they run among the mountains;
| ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם | 11 |
They give drink to every beast of the field; the wild asses quench their thirst.
| עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול | 12 |
The birds of heaven dwell by them; they give forth their voice from among the branches.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ | 13 |
He watereth the mountains from his upper-chambers: the earth is satisfied with the fruit of thy works.
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ | 14 |
He maketh the grass to grow for the cattle, and herb for the service of man; bringing forth bread out of the earth,
| ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד | 15 |
And wine which gladdeneth the heart of man; making [his] face shine with oil; and with bread he strengtheneth man's heart.
| ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע | 16 |
The trees of Jehovah are satisfied, the cedars of Lebanon, which he hath planted,
| אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה | 17 |
Where the birds make their nests; [as for] the stork, the fir trees are her house.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים | 18 |
The high mountains are for the wild goats; the cliffs, a refuge for the rock-badgers.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו | 19 |
He made the moon for seasons: the sun knoweth its going down.
| תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער | 20 |
Thou makest darkness, and it is night, wherein all the beasts of the forest creep forth:
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם | 21 |
The young lions roar after the prey, and to seek their food from God.
| תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון | 22 |
The sun ariseth, they retreat, and lay them down in their dens.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב | 23 |
Man goeth forth unto his work, and to his labour until the evening.
| מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך | 24 |
How manifold are thy works, O Jehovah! in wisdom hast thou made them all: the earth is full of thy riches.
| זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות | 25 |
Yonder is the great and wide sea: therein are moving things innumerable, living creatures small and great.
| שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו | 26 |
There go the ships; [there] that leviathan, which thou hast formed to play therein.
| כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו | 27 |
These all look unto thee, that thou mayest give their food in its season:
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב | 28 |
That thou givest unto them, they gather; thou openest thy hand, they are filled with good.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון | 29 |
Thou hidest thy face, they are troubled; thou takest away their breath, they expire and return to their dust.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה | 30 |
Thou sendest forth thy spirit, they are created, and thou renewest the face of the earth.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו | 31 |
The glory of Jehovah will endure for ever; Jehovah will rejoice in his works.
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו | 32 |
He looketh on the earth, and it trembleth; he toucheth the mountains, and they smoke.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי | 33 |
I will sing unto Jehovah as long as I live; I will sing psalms to my God while I have my being.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה | 34 |
My meditation shall be pleasant unto him; I will rejoice in Jehovah.
| יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה | 35 |
Sinners shall be consumed out of the earth, and the wicked shall be no more. Bless Jehovah, O my soul. Hallelujah!
