תהילים 104
| ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת | 1 |
Bless Jehovah, O my soul. O Jehovah my God, thou art very great; Thou art clothed with honor and majesty:
| עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה | 2 |
Who coverest thyself with light as with a garment; Who stretchest out the heavens like a curtain;
| המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח | 3 |
Who layeth the beams of his chambers in the waters; Who maketh the clouds his chariot; Who walketh upon the wings of the wind;
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט | 4 |
Who maketh winds his messengers; Flames of fire his ministers;
| יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד | 5 |
Who laid the foundations of the earth, That it should not be moved for ever.
| תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים | 6 |
Thou coveredst it with the deep as with a vesture; The waters stood above the mountains.
| מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון | 7 |
At thy rebuke they fled; At the voice of thy thunder they hasted away
| יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם | 8 |
(The mountains rose, the valleys sank down) Unto the place which thou hadst founded for them.
| גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ | 9 |
Thou hast set a bound that they may not pass over; That they turn not again to cover the earth.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון | 10 |
He sendeth forth springs into the valleys; They run among the mountains;
| ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם | 11 |
They give drink to every beast of the field; The wild asses quench their thirst.
| עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול | 12 |
By them the birds of the heavens have their habitation; They sing among the branches.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ | 13 |
He watereth the mountains from his chambers: The earth is filled with the fruit of thy works.
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ | 14 |
He causeth the grass to grow for the cattle, And herb for the service of man; That he may bring forth food out of the earth,
| ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד | 15 |
And wine that maketh glad the heart of man, [And] oil to make his face to shine, And bread that strengtheneth man’s heart.
| ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע | 16 |
The trees of Jehovah are filled [with moisture], The cedars of Lebanon, which he hath planted;
| אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה | 17 |
Where the birds make their nests: As for the stork, the fir-trees are her house.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים | 18 |
The high mountains are for the wild goats; The rocks are a refuge for the conies.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו | 19 |
He appointed the moon for seasons: The sun knoweth his going down.
| תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער | 20 |
Thou makest darkness, and it is night, Wherein all the beasts of the forest creep forth.
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם | 21 |
The young lions roar after their prey, And seek their food from God.
| תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון | 22 |
The sun ariseth, they get them away, And lay them down in their dens.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב | 23 |
Man goeth forth unto his work And to his labor until the evening.
| מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך | 24 |
O Jehovah, how manifold are thy works! In wisdom hast thou made them all: The earth is full of thy riches.
| זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות | 25 |
Yonder is the sea, great and wide, Wherein are things creeping innumerable, Both small and great beasts.
| שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו | 26 |
There go the ships; There is leviathan, whom thou hast formed to play therein.
| כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו | 27 |
These wait all for thee, That thou mayest give them their food in due season.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב | 28 |
Thou givest unto them, they gather; Thou openest thy hand, they are satisfied with good.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון | 29 |
Thou hidest thy face, they are troubled; Thou takest away their breath, they die, And return to their dust.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה | 30 |
Thou sendest forth thy Spirit, they are created; And thou renewest the face of the ground.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו | 31 |
Let the glory of Jehovah endure for ever; Let Jehovah rejoice in his works:
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו | 32 |
Who looketh on the earth, and it trembleth; He toucheth the mountains, and they smoke.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי | 33 |
I will sing unto Jehovah as long as I live: I will sing praise to my God while I have any being.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה | 34 |
Let my meditation be sweet unto him: I will rejoice in Jehovah.
| יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה | 35 |
Let sinners be consumed out of the earth. And let the wicked be no more. Bless Jehovah, O my soul. Praise ye Jehovah.
