< תהילים 104 >
ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת | 1 |
Min sjæl, lov HERREN! HERRE min Gud, du er saare stor! Du er klædt i Højhed og Herlighed,
עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה | 2 |
hyllet i Lys som en Kappe! Himlen spænder du ud som et Telt;
המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח | 3 |
du hvælver din Højsal i Vandene, gør Skyerne til din Vogn, farer frem paa Vindens Vinger;
עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט | 4 |
Vindene gør du til Sendebud, Ildsluer til dine Tjenere!
יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד | 5 |
Du fæsted Jorden paa dens Grundvolde, aldrig i Evighed rokkes den;
תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים | 6 |
Verdensdybet hylled den til som en Klædning, Vandene stod over Bjerge.
מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון | 7 |
For din Trusel flyede de, skræmtes bort ved din Tordenrøst,
יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם | 8 |
for op ad Bjerge og ned i Dale til det Sted, du havde beredt dem;
גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ | 9 |
du satte en Grænse, de ej kommer over, saa de ikke igen skal tilhylle Jorden.
המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון | 10 |
Kilder lod du rinde i Dale, hen mellem Bjerge flød de;
ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם | 11 |
de læsker al Markens Vildt, Vildæsler slukker deres Tørst;
עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול | 12 |
over dem bygger Himlens Fugle, mellem Grenene lyder deres Kvidder.
משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ | 13 |
Fra din Højsal vander du Bjergene, Jorden mættes fra dine Skyer;
מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ | 14 |
du lader Græs gro frem til Kvæget og Urter til Menneskets Tjeneste, saa du frembringer Brød af Jorden
ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד | 15 |
og Vin, der glæder Menneskets Hjerte, og lader Ansigtet glinse af Olie, og Brødet skal styrke Menneskets Hjerte.
ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע | 16 |
HERRENS Træer bliver mætte, Libanons Cedre, som han har plantet,
אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה | 17 |
hvor Fuglene bygger sig Rede; i Cypresser har Storken sin Bolig.
הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים | 18 |
Højfjeldet er for Stenbukken, Klipperne Grævlingens Tilflugt.
עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו | 19 |
Du skabte Maanen for Festernes Skyld, Solen kender sin Nedgangs Tid;
תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער | 20 |
du sender Mørke, Natten kommer, da rører sig alle Skovens Dyr;
הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם | 21 |
de unge Løver brøler efter Rov, de kræver deres Føde af Gud.
תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון | 22 |
De sniger sig bort, naar Sol staar op, og lægger sig i deres Huler;
יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב | 23 |
Mennesket gaar til sit Dagværk, ud til sin Gerning, til Kvæld falder paa.
מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך | 24 |
Hvor mange er dine Gerninger, HERRE, du gjorde dem alle med Visdom; Jorden er fuld af, hvad du har skabt!
זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות | 25 |
Der er Havet, stort og vidt, der vrimler det uden Tal af Dyr, baade smaa og store;
שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו | 26 |
Skibene farer der, Livjatan, som du danned til Leg deri.
כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו | 27 |
De bier alle paa dig, at du skal give dem Føde i Tide;
תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב | 28 |
du giver dem den, og de sanker, du aabner din Haand, og de mættes med godt.
תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון | 29 |
Du skjuler dit Aasyn, og de forfærdes; du tager deres Aand, og de dør og vender tilbage til Støvet;
תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה | 30 |
du sender din Aand, og de skabes, Jordens Aasyn fornyer du.
יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו | 31 |
HERRENS Herlighed vare evindelig, HERREN glæde sig ved sine Værker!
המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו | 32 |
Et Blik fra ham, og Jorden skælver, et Stød fra ham, og Bjergene ryger.
אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי | 33 |
Jeg vil synge for HERREN, saa længe jeg lever, lovsynge min Gud, den Tid jeg er til.
יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה | 34 |
Min Sang være ham til Behag, jeg har min Glæde i HERREN.
יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה | 35 |
Maatte Syndere svinde fra Jorden og gudløse ikke mer være til! Min Sjæl, lov HERREN! Halleluja!