תהילים 104
| ברכי נפשי את-יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת | 1 |
Min Sjæl, lov Herren; Herre, min Gud! du er saare stor, du har iført dig Majestæt og Herlighed.
| עטה-אור כשלמה נוטה שמים כיריעה | 2 |
Han ifører sig Lys som et Klædebon, han udbreder Himmelen som et Telt.
| המקרה במים עליותיו השם-עבים רכובו המהלך על-כנפי-רוח | 3 |
Han hvælver sine Sale i Vandene; han gør Skyerne til sin Vogn, han vandrer paa Vejrets Vinger.
| עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט | 4 |
Han gør Vindene til sine Engle, gloende Ild til sine Tjenere.
| יסד-ארץ על-מכוניה בל-תמוט עולם ועד | 5 |
Han grundfæstede Jorden paa dens Grundvold, den skal ikke rokkes i al Evighed.
| תהום כלבוש כסיתו על-הרים יעמדו מים | 6 |
Du havde skjult den med Havet som med et Klæde, Vandene stode over Bjergene.
| מן-גערתך ינוסון מן-קול רעמך יחפזון | 7 |
De flyede for din Trusel, de fore hastelig bort for din Tordens Røst.
| יעלו הרים ירדו בקעות-- אל-מקום זה יסדת להם | 8 |
Bjergene fore op, Dalene fore ned til det Sted, som du grundfæstede for dem.
| גבול-שמת בל-יעברון בל-ישבון לכסות הארץ | 9 |
Du satte en Grænse, hvorover de ikke skulde gaa; de skulde ikke skjule Jorden igen.
| המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון | 10 |
Han lader Kilder opvælde i Dalene; de rinde imellem Bjergene.
| ישקו כל-חיתו שדי ישברו פראים צמאם | 11 |
De give alle Markens Dyr at drikke, Vildæsler slukke deres Tørst.
| עליהם עוף-השמים ישכון מבין עפאים יתנו-קול | 12 |
Over dem bo Himmelens Fugle; ud fra Grenene lade de deres Røst høre.
| משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ | 13 |
Han vander Bjergene fra sine høje Sale; Jorden mættes af dine Gerningers Frugt.
| מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן-הארץ | 14 |
Han lader Græs gro for Kvæget og Urter til Menneskens Tjeneste for at fremføre Brød af Jorden.
| ויין ישמח לבב-אנוש-- להצהיל פנים משמן ולחם לבב-אנוש יסעד | 15 |
Og Vin glæder et Menneskes Hjerte, hans Ansigt bliver frydefuldt af Olie, og Brød vederkvæger et Menneskes Hjerte.
| ישבעו עצי יהוה-- ארזי לבנון אשר נטע | 16 |
Herrens Træer mættes af Væde, Libanons Cedre, som han har plantet;
| אשר-שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה | 17 |
der hvor Fuglene bygge Rede; Storkens Bo er paa Fyrretræerne.
| הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים | 18 |
De høje Bjerge ere for Stengederne, Klipperne ere en Tilflugt for Kaninerne.
| עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו | 19 |
Han gjorde Maanen til at bestemme Tiderne, Solen ved sin Nedgang.
| תשת-חשך ויהי לילה-- בו-תרמש כל-חיתו-יער | 20 |
Du gør Mørke, og der bliver Nat, i den krybe alle Skovens Dyr frem.
| הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם | 21 |
De unge Løver brøle efter Rov og komme for at kræve deres Føde af Gud.
| תזרח השמש יאספון ואל-מעונתם ירבצון | 22 |
Solen gaar op, saa trække de sig tilbage og lægge sig i deres Huler.
| יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי-ערב | 23 |
Da gaar Mennesket ud til sin Gerning og til sit Arbejde indtil Aftenen.
| מה-רבו מעשיך יהוה-- כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך | 24 |
Hvor mange ere dine Gerninger, Herre! du gjorde dem alle viselig; Jorden er fuld af dine Ejendomme.
| זה הים גדול-- ורחב ידים שם-רמש ואין מספר חיות קטנות עם-גדלות | 25 |
Her er Havet stort og vidt til begge Sider; der er Vrimmel uden Tal, der er Dyr, de smaa med de store.
| שם אניות יהלכון לויתן זה-יצרת לשחק-בו | 26 |
Der gaa Skibene; der er Leviathan, som du dannede til at lege derudi.
| כלם אליך ישברון-- לתת אכלם בעתו | 27 |
De vente alle paa dig, at du skal give dem deres Føde i rette Tid.
| תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב | 28 |
Giver du dem, da sanke de; oplader du din Haand, da mættes de med godt.
| תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל-עפרם ישובון | 29 |
Skjuler du dit Ansigt, da forfærdes de; tager du Aanden tilbage fra dem, da dø de og vende tilbage til deres Støv.
| תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה | 30 |
Udsender du din Aand, skabes de, og du fornyer Jordens Skikkelse.
| יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו | 31 |
Herrens Ære blive evindelig, Herren glæde sig over sine Gerninger!
| המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו | 32 |
Han ser til Jorden, og den bæver; han rører ved Bjergene, og de ryge.
| אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי | 33 |
Jeg vil synge for Herren, medens jeg lever, jeg vil lovsynge min Gud, medens jeg er til.
| יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה | 34 |
Maatte min Tale behage ham; jeg vil glædes i Herren.
| יתמו חטאים מן-הארץ ורשעים עוד אינם-- ברכי נפשי את-יהוה הללו-יה | 35 |
Maatte dog Syndere udryddes af Jorden, og ugudelige ikke være ydermere! Min Sjæl, lov Herren! Halleluja.
