תהילים 102
| תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא | 1 |
Bøn av ein arming, når han vanmegtast og let sitt klagemål strøyma fram for Herren. Herre, høyr mi bøn, og lat mitt rop koma fram til deg!
| אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני | 2 |
Løyn ikkje ditt andlit for meg den dagen eg er i naud! Bøyg ditt øyra til meg! Den dagen eg ropar, svara meg snart!
| כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו | 3 |
For dagarne mine hev fare burt som ein røyk, og mine bein er som glødde i eld.
| הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי | 4 |
Mitt hjarta er solstukke og visnar som gras, for eg hev gløymt å eta brødet mitt.
| מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי | 5 |
For mi høgmælte stynjing heng beini fast ved kjøtet mitt.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות | 6 |
Eg likjest pelikanen i øydemarki, eg er som ula på aude stader.
| שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג | 7 |
Eg lyt vaka og vera som ein einsleg fugl på taket.
| כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו | 8 |
Heile dagen spottar mine fiendar meg, dei som reint er ville mot meg, sver ved meg.
| כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי | 9 |
For eg et oska som brød, og drykken min blandar eg med gråt
| מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני | 10 |
for din vreide og din harm skuld, for du hev teke meg upp og kasta meg burt.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש | 11 |
Mine dagar er som ein skugge når han lengjest, og eg visnar som gras.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר | 12 |
Men du, Herre, sit i all æva, og ditt minne varer frå ætt til ætt.
| אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד | 13 |
Du vil standa upp, du vil miskunna Sion, for det er tid til å vera nådig mot henne, ja, timen er komen.
| כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו | 14 |
For dine tenarar hev godhug for steinarne hennar, og dei ynkast yver hennar grus.
| וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך | 15 |
Og heidningar skal ottast Herrens namn, og alle kongar på jordi di æra.
| כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו | 16 |
For Herren hev bygt upp att Sion, han hev synt seg i si æra;
| פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם | 17 |
han hev vendt seg til bøni frå dei hjelpelause, og han hev ikkje vanvyrdt deira bøn.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה | 18 |
Dette skal verta uppskrive for den komande ætti, og det folket som vert skapt, skal lova Herren,
| כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט | 19 |
for han hev set ned frå si heilage høgd, Herren hev frå himmelen skoda på jordi
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה | 20 |
og vil høyra sukken frå den bundne og løysa ut daudens born,
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם | 21 |
so dei i Sion skal forkynna Herrens namn og hans pris i Jerusalem,
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה | 22 |
når folkeslag kjem i hop og kongerike til å tena Herren.
| ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי | 23 |
Han hev bøygt mi kraft på vegen, han hev korta av mine dagar.
| אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך | 24 |
Eg segjer: Min Gud, tak meg ikkje burt midt i mine dagar! Frå ætt til ætt varer dine år.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים | 25 |
Fordom grunnfeste du jordi, og himmelen er verk av dine hender.
| המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו | 26 |
Dei skal forgangast, men du stend; alle skal dei eldast som eit klæde, som ein klædnad skifter du deim, og dei vert umskifte;
| ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו | 27 |
men du er den same, og dine år tek aldri ende.
| בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון | 28 |
Borni åt dine tenarar skal bu i ro, og deira avkjøme skal standa trygt for di åsyn.
