< תהילים 102 >

תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא 1
En bønn av en elendig, når han vansmekter og utøser sin sorg for Herrens åsyn. Herre, hør min bønn og la mitt rop komme til dig!
אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני 2
Skjul ikke ditt åsyn for mig på den dag jeg er i nød! Bøi ditt øre til mig! På den dag jeg roper, skynd dig å svare mig!
כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו 3
For mine dager er faret bort som en røk, og mine ben er forbrent som en brand.
הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי 4
Mitt hjerte er stukket som en urt og fortørket; for jeg har glemt å ete mitt brød.
מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי 5
For mine lydelige sukks skyld henger mine ben ved mitt kjøtt.
דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות 6
Jeg ligner pelikanen i ørkenen, jeg er som uglen på øde steder.
שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג 7
Jeg våker og er blitt som en enslig fugl på taket.
כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו 8
Hele dagen spotter mine fiender mig; de som raser mot mig, sverger ved mig.
כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי 9
For jeg eter aske som brød og blander min drikk med gråt
מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני 10
for din vredes og din harmes skyld; for du har løftet mig op og kastet mig bort.
ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש 11
Mine dager er som en hellende skygge, og selv visner jeg som en urt.
ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר 12
Men du, Herre, du troner til evig tid, og ditt minne varer fra slekt til slekt.
אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד 13
Du vil reise dig, du vil forbarme dig over Sion; for det er tiden til å være det nådig, timen er kommet.
כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו 14
For dine tjenere elsker dets stener, og de ynkes over dets støv.
וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך 15
Og hedningene skal frykte Herrens navn, og alle jordens konger din herlighet.
כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו 16
For Herren har bygget Sion, han har åpenbaret sig i sin herlighet.
פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם 17
Han har vendt sig til de hjelpeløses bønn, og han har ikke foraktet deres bønn.
תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה 18
Dette skal bli opskrevet for den kommende slekt, og det folk som skal skapes, skal love Herren.
כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט 19
For han har sett ned fra sin hellige høide, Herren har fra himmelen skuet til jorden
לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה 20
for å høre den fangnes sukk, for å løse dødens barn,
לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם 21
forat de i Sion skal forkynne Herrens navn og hans pris i Jerusalem,
בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה 22
når de samler sig, folkeslagene og rikene, for å tjene Herren.
ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי 23
Han har bøiet min kraft på veien, han har forkortet mine dager.
אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך 24
Jeg sier: Min Gud, ta mig ikke bort midt i mine dager! Dine år varer fra slekt til slekt.
לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים 25
Fordum grunnfestet du jorden, og himlene er dine henders gjerning.
המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו 26
De skal forgå, men du blir stående; de skal alle eldes som et klæde, som et klædebon omskifter du dem, og de omskiftes,
ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו 27
men du er den samme, og dine år får ingen ende.
בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון 28
Dine tjeneres barn skal bo i ro, og deres avkom skal stå fast for ditt åsyn.

< תהילים 102 >