< תהילים 102 >
תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא | 1 |
En bønn av en elendig, når han vansmekter og utøser sin sorg for Herrens åsyn. Herre, hør min bønn og la mitt rop komme til dig!
אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני | 2 |
Skjul ikke ditt åsyn for mig på den dag jeg er i nød! Bøi ditt øre til mig! På den dag jeg roper, skynd dig å svare mig!
כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו | 3 |
For mine dager er faret bort som en røk, og mine ben er forbrent som en brand.
הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי | 4 |
Mitt hjerte er stukket som en urt og fortørket; for jeg har glemt å ete mitt brød.
מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי | 5 |
For mine lydelige sukks skyld henger mine ben ved mitt kjøtt.
דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות | 6 |
Jeg ligner pelikanen i ørkenen, jeg er som uglen på øde steder.
שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג | 7 |
Jeg våker og er blitt som en enslig fugl på taket.
כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו | 8 |
Hele dagen spotter mine fiender mig; de som raser mot mig, sverger ved mig.
כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי | 9 |
For jeg eter aske som brød og blander min drikk med gråt
מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני | 10 |
for din vredes og din harmes skyld; for du har løftet mig op og kastet mig bort.
ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש | 11 |
Mine dager er som en hellende skygge, og selv visner jeg som en urt.
ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר | 12 |
Men du, Herre, du troner til evig tid, og ditt minne varer fra slekt til slekt.
אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד | 13 |
Du vil reise dig, du vil forbarme dig over Sion; for det er tiden til å være det nådig, timen er kommet.
כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו | 14 |
For dine tjenere elsker dets stener, og de ynkes over dets støv.
וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך | 15 |
Og hedningene skal frykte Herrens navn, og alle jordens konger din herlighet.
כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו | 16 |
For Herren har bygget Sion, han har åpenbaret sig i sin herlighet.
פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם | 17 |
Han har vendt sig til de hjelpeløses bønn, og han har ikke foraktet deres bønn.
תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה | 18 |
Dette skal bli opskrevet for den kommende slekt, og det folk som skal skapes, skal love Herren.
כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט | 19 |
For han har sett ned fra sin hellige høide, Herren har fra himmelen skuet til jorden
לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה | 20 |
for å høre den fangnes sukk, for å løse dødens barn,
לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם | 21 |
forat de i Sion skal forkynne Herrens navn og hans pris i Jerusalem,
בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה | 22 |
når de samler sig, folkeslagene og rikene, for å tjene Herren.
ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי | 23 |
Han har bøiet min kraft på veien, han har forkortet mine dager.
אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך | 24 |
Jeg sier: Min Gud, ta mig ikke bort midt i mine dager! Dine år varer fra slekt til slekt.
לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים | 25 |
Fordum grunnfestet du jorden, og himlene er dine henders gjerning.
המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו | 26 |
De skal forgå, men du blir stående; de skal alle eldes som et klæde, som et klædebon omskifter du dem, og de omskiftes,
ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו | 27 |
men du er den samme, og dine år får ingen ende.
בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון | 28 |
Dine tjeneres barn skal bo i ro, og deres avkom skal stå fast for ditt åsyn.