תהילים 102
| תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא | 1 |
Oratio pauperis, cum anxius fuerit, et in conspectu Domini effuderit precem suam. Domine exaudi orationem meam: et clamor meus ad te veniat.
| אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני | 2 |
Non avertas faciem tuam a me: in quacumque die tribulor, inclina ad me aurem tuam. In quacumque die invocavero te, velociter exaudi me.
| כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו | 3 |
Quia defecerunt sicut fumus dies mei: et ossa mea sicut cremium aruerunt.
| הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי | 4 |
Percussus sum ut fœnum, et aruit cor meum: quia oblitus sum comedere panem meum.
| מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי | 5 |
A voce gemitus mei adhæsit os meum carni meæ.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות | 6 |
Similis factus sum pellicano solitudinis: factus sum sicut nycticorax in domicilio.
| שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג | 7 |
Vigilavi, et factus sum sicut passer solitarius in tecto.
| כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו | 8 |
Tota die exprobrabant mihi inimici mei: et qui laudabant me adversum me iurabant.
| כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי | 9 |
Quia cinerem tamquam panem manducabam, et potum meum cum fletu miscebam.
| מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני | 10 |
A facie iræ et indignationis tuæ: quia elevans allisisti me.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש | 11 |
Dies mei sicut umbra declinaverunt: et ego sicut fœnum arui.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר | 12 |
Tu autem Domine in æternum permanes: et memoriale tuum in generationem et generationem.
| אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד | 13 |
Tu exurgens misereberis Sion: quia tempus miserendi eius, quia venit tempus.
| כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו | 14 |
Quoniam placuerunt servis tuis lapides eius: et terræ eius miserebuntur.
| וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך | 15 |
Et timebunt Gentes nomen tuum Domine, et omnes reges terræ gloriam tuam.
| כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו | 16 |
Quia ædificavit Dominus Sion: et videbitur in gloria sua.
| פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם | 17 |
Respexit in orationem humilium: et non sprevit precem eorum.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה | 18 |
Scribantur hæc in generatione altera: et populus, qui creabitur, laudabit Dominum:
| כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט | 19 |
Quia prospexit de excelso sancto suo: Dominus de cælo in terram aspexit:
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה | 20 |
Ut audiret gemitus compeditorum: ut solveret filios interemptorum:
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם | 21 |
Ut annuncient in Sion nomen Domini: et laudem eius in Ierusalem.
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה | 22 |
In conveniendo populos in unum, et reges ut serviant Domino.
| ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי | 23 |
Respondit ei in via virtutis suæ: Paucitatem dierum meorum nuncia mihi.
| אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך | 24 |
Ne revoces me in dimidio dierum meorum: in generationem et generationem anni tui.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים | 25 |
Initio tu Domine terram fundasti: et opera manuum tuarum sunt cæli.
| המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו | 26 |
Ipsi peribunt, tu autem permanes: et omnes sicut vestimentum veterascent. Et sicut opertorium mutabis eos, et mutabuntur:
| ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו | 27 |
tu autem idem ipse es, et anni tui non deficient.
| בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון | 28 |
Filii servorum tuorum habitabunt: et semen eorum in sæculum dirigetur.
