תהילים 102
| תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא | 1 |
Ein Gebet des Elenden, wenn er schmachtet und seine Klage vor dem HERRN ausschüttet. O HERR, höre mein Gebet, und mein Schreien komme vor dich!
| אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני | 2 |
Verbirg dein Angesicht nicht vor mir am Tage meiner Not; neige dein Ohr zu mir; am Tage, da ich dich anrufe, erhöre mich eilends!
| כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו | 3 |
Denn meine Tage sind in Rauch aufgegangen, und meine Gebeine glühen wie ein Ofen.
| הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי | 4 |
Mein Herz ist geschlagen und verdorrt wie Gras; denn ich habe vergessen, mein Brot zu essen.
| מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי | 5 |
Vor lauter Seufzen kleben meine Knochen an meinem Fleisch.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות | 6 |
Ich gleiche einer Rohrdommel in der Wüste, bin wie ein Käuzlein in den Ruinen;
| שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג | 7 |
ich wache und bin wie ein einsamer Vogel auf dem Dach.
| כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו | 8 |
Täglich schmähen mich meine Feinde, und die wider mich toben, schwören bei mir;
| כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי | 9 |
denn ich esse Asche wie Brot und mische meinen Trank mit Tränen
| מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני | 10 |
wegen deines Grimms und deines Zorns, daß du mich aufgehoben und hingeschleudert hast.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש | 11 |
Meine Tage sind wie ein langgestreckter Schatten, und ich verdorre wie Gras.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר | 12 |
Aber du, o HERR, bleibst ewig und dein Gedächtnis von einem Geschlecht zum andern.
| אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד | 13 |
Du wollest dich aufmachen und dich über Zion erbarmen; denn es ist Zeit, daß du ihr gnädig seiest, die Stunde ist gekommen!
| כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו | 14 |
Denn deine Knechte lieben Zions Steine und trauern über ihren Schutt.
| וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך | 15 |
Dann werden die Heiden den Namen des HERRN fürchten und alle Könige auf Erden deine Herrlichkeit,
| כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו | 16 |
wenn der HERR Zion gebaut hat und erschienen ist in seiner Herrlichkeit,
| פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם | 17 |
wenn er sich zum Gebet der Heimatlosen gewendet und ihr Gebet nicht verachtet hat.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה | 18 |
Das wird man aufschreiben für das spätere Geschlecht, und das Volk, das geschaffen werden soll, wird den HERRN loben,
| כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט | 19 |
daß er herabgeschaut hat von der Höhe seines Heiligtums, daß der HERR vom Himmel zur Erde geblickt hat,
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה | 20 |
zu hören das Seufzen der Gefangenen und loszumachen die Kinder des Todes;
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם | 21 |
auf daß sie den Namen des HERRN preisen zu Zion und sein Lob in Jerusalem,
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה | 22 |
wenn die Völker sich versammeln allzumal und die Königreiche, dem HERRN zu dienen.
| ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי | 23 |
Er hat auf dem Wege meine Kraft gebeugt, meine Tage verkürzt.
| אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך | 24 |
Ich spreche: Mein Gott, nimm mich nicht weg in der Hälfte meiner Tage! Deine Jahre währen für und für.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים | 25 |
Du hast vormals die Erde gegründet, und die Himmel sind deiner Hände Werk.
| המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו | 26 |
Sie werden vergehen, du aber bleibst; sie alle werden wie ein Kleid veralten, wie ein Gewand wirst du sie wechseln, und sie werden verschwinden.
| ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו | 27 |
Du aber bleibst, der du bist, und deine Jahre nehmen kein Ende!
| בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון | 28 |
Die Kinder deiner Knechte werden bleiben, und ihr Same wird vor dir bestehen.
