תהילים 102
| תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא | 1 |
Gebet eines Elenden, wenn er schmachtet und vor Jahwe seine Klage ausschüttet. Jahwe, höre mein Gebet und laß mein Schreien vor dich kommen!
| אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני | 2 |
Verbirg dein Antlitz nicht vor mir, wenn mir angst ist! Neige dein Ohr zu mir; wenn ich rufe, eilends erhöre mich!
| כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו | 3 |
Denn meine Tage sind wie ein Rauch verschwunden, und meine Gebeine sind wie von Brand durchglüht.
| הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי | 4 |
Mein Herz ward versengt und verdorrte wie Gras; denn ich vergesse, mein Brot zu essen.
| מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי | 5 |
Von meinem lauten Stöhnen klebt mein Gebein an meinem Fleisch.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות | 6 |
Ich gleiche dem Pelikan in der Wüste, bin wie ein Käuzlein in Ruinen.
| שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג | 7 |
Ich bin schlaflos und klage wie ein einsamer Vogel auf dem Dach.
| כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו | 8 |
Unaufhörlich lästern mich meine Feinde; die wider mich toben, schwören bei mir.
| כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי | 9 |
Denn ich esse Asche wie Brot und mische meinen Trank mit Thränen
| מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני | 10 |
wegen deines Grimms und deines Zorns; denn du hast mich emporgehoben und hingeschleudert.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש | 11 |
Meine Tage gleichen einem langgestreckten Schatten, und ich verdorre wie Gras.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר | 12 |
Du aber, Jahwe, thronst ewig, und dein Name währt durch alle Geschlechter.
| אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד | 13 |
Du wirst dich erheben, dich Zions zu erbarmen; denn es ist Zeit, sie zu begnadigen, denn die ihr bestimmte Frist ist eingetreten.
| כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו | 14 |
Denn deine Knechte hängen mit Liebe an ihren Steinen und jammern über ihren Schutt.
| וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך | 15 |
Und die Heiden werden den Namen Jahwes fürchten, und alle Könige der Erde deine Herrlichkeit,
| כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו | 16 |
weil Jahwe Zion wieder aufgebaut hat, erschienen ist in seiner Herrlichkeit,
| פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם | 17 |
sich dem Gebete des Nackten zugewendet und ihr Gebet nicht verschmäht hat.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה | 18 |
Aufgeschrieben werde solches vom kommenden Geschlecht, und das Volk, das geschaffen werden soll, preise Jahwe,
| כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט | 19 |
daß er von seiner heiligen Höhe herabgeschaut, Jahwe vom Himmel auf die Erde geblickt hat,
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה | 20 |
um das Seufzen des Gefangenen zu hören, die dem Tode Verfallenen loszumachen,
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם | 21 |
daß man in Zion den Namen Jahwes verkünde und seinen Ruhm in Jerusalem,
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה | 22 |
wenn sich die Völker allzumal versammeln und die Königreiche, um Jahwe zu dienen.
| ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי | 23 |
Er hat auf dem Wege meine Kraft gebeugt, meine Lebenstage verkürzt.
| אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך | 24 |
Ich spreche: Mein Gott, nimm mich nicht hinweg in der Hälfte meiner Tage, du, dessen Jahre durch alle Geschlechter währen.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים | 25 |
Du hast vor Zeiten die Erde gegründet, und der Himmel ist deiner Hände Werk.
| המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו | 26 |
Sie werden vergehen, du aber bleibst: Sie werden insgesamt wie ein Gewand zerfallen; wie ein Kleid wirst du sie wechseln, und sie werden dahinfahren.
| ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו | 27 |
Du aber bist derselbe, und deine Jahre nehmen kein Ende.
| בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון | 28 |
Die Kinder deiner Knechte werden sicher wohnen, und ihre Nachkommen beständig vor dir bleiben.
