תהילים 102

1 תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא

Gebet für einen Elenden, wenn er verzagt vor dem Herrn seine Klage ausschüttet. Herr! Höre mein Gebet, und laß mein Rufen zu Dir kommen!

2 אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני

Verbirg Dein Antlitz nicht vor mir! Neig her zu mir Dein Ohr an meinem Trübsalstage! Erhöre schnell mich, wenn ich rufe!

3 כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו

Denn meine Tage schwinden hin wie Rauch; dem Feuer gleich ist mein Gebein verbrannt.

4 הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי

Mein Herz ist dürr, versengt wie Gras; mein täglich Brot vergesse ich zu essen.

5 מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי

Vor meinem lauten Seufzen klebt mein Gebein im Leib zusammen.

6 דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות

Dem Pelikan der Wüste gleiche ich, und Eulen in Ruinen bin ich gleich geworden.

7 שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג

Beim Wachen bin ich wie ein Vöglein, das einsam auf dem Dache weilt.

8 כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו

Mich höhnen täglich meine Feinde, und die mich reizen, nehmen mich zum Fluchen.

9 כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי

Denn Asche esse ich wie Brot und mische meinen Trank mit Tränen

10 מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני

vor Deinem Zorne, Deinem Grimm, wenn Du mich aufhebst und zu Boden wirfst.

11 ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש

Dem langen Schatten gleichen meine Tage; wie Gras verdorre ich.

12 ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר

Doch Du, Herr, thronest ewiglich; Dein Name dauert für und für.

13 אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד

Du solltest Dich erheben, Dich Sions wieder zu erbarmen. Ihm Gnade zu erweisen, ist es Zeit; denn die bestimmte Frist ist da.

14 כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו

So gerne haben Deine Knechte seine Steine und hängen selbst an seinem Schutt in Liebe.

15 וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך

Die Heiden fürchten dann des Herrn Namen und alle Könige der Erde Deine Herrlichkeit. -

16 כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו

Erbaut dem Herrn von neuem Sion und zeigt er sich in seinem Herrschertum,

17 פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם

und achtet auf der Nackten Flehen, verschmäht er nimmer ihr Gebet,

18 תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה

dann schreibe man dies für die Nachwelt auf, damit ein neugeschaffen Volk den Herrn lobpreise!

19 כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט

Von seiner heiligen Höhe schaue er herab; der Herr vom Himmel auf die Erde blicke,

20 לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה

um der Gefangenen Gestöhn zu hören, des Todes Kinder zu befreien!

21 לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם

Dann künden sie des Herren Ruhm in Sion und zu Jerusalem sein Lob,

22 בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה

wenn sich die Völker allzumal versammeln und Königreiche, um dem Herrn zu dienen. -

23 ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי

Ermattet bin ich auf dem Weg; verkürzt sind meine Tage.

24 אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך

Drum flehe ich: "Mein Gott! Nimm mich nicht weg in meiner Tage Hälfte! Du, dessen Jahre Ewigkeiten währen."

25 לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים

Die Erde, die Du einst gegründet, der Himmel, Deiner Hände Werk,

26 המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו

sie schwinden hin, Du aber bleibst. Sie all veralten wie ein Kleid; Du wechselst sie wie ein Gewand. Und wechseln sie,

27 ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו

so bleibst Du doch derselbe, und Deine Jahre enden nicht.

28 בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון

So mögen auch die Kinder Deiner Knechte bleiben, ihr Stamm, solang Du selber bist!