< תהילים 102 >

תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא 1
Oraison du pauvre. Seigneur, exaucez ma prière, et que mon cri vienne jusqu’à vous.
אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני 2
Ne détournez pas votre face de moi; en quelque jour que je sois dans la tribulation, inclinez vers moi votre oreille.
כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו 3
Parce que mes jours, comme la fumée, se sont évanouis, et mes os, comme une broutille, se sont desséchés.
הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי 4
J’ai été frappé comme une herbe, et mon cœur s’est flétri, parce que j’ai oublié de manger mon pain.
מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי 5
À la voix de mon gémissement, mes os se sont collés à ma peau.
דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות 6
Je suis devenu semblable au pélican du désert; je suis devenu comme le hibou dans sa demeure.
שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג 7
J’ai veillé, et je suis devenu comme un passereau solitaire sur un toit.
כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו 8
Durant tout le jour mes ennemis m’outrageaient, et ceux qui me louaient auparavant faisaient des imprécations contre moi.
כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי 9
Parce que je mangeais de la cendre comme du pain, et que je mêlais mon breuvage avec mes pleurs,
מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני 10
À l’aspect de votre colère et de votre indignation, parce qu’en m’élevant vous m’avez brisé.
ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש 11
Mes jours, comme l’ombre, ont décliné: moi, j’ai séché comme l’herbe.
ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר 12
Mais vous, Seigneur, vous subsistez éternellement; et votre souvenir se transmet à toutes les générations.
אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד 13
Vous, vous levant, vous aurez pitié de Sion; parce que le temps est venu, le temps d’avoir pitié d’elle.
כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו 14
Parce que ses pierres ont été agréables à vos serviteurs, et qu’à la vue de sa terre, ils seront attendris.
וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך 15
Et les nations révéreront votre nom, Seigneur, et tous les rois de la terre votre gloire.
כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו 16
Parce que le Seigneur a bâti Sion, et il sera vu dans sa gloire.
פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם 17
Il a jeté un regard sur la prière des humbles, et il n’a point méprisé leur demande.
תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה 18
Que ces choses soient écrites pour une autre génération, et le peuple qui naîtra louera le Seigneur,
כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט 19
Parce que le Seigneur a jeté un regard de son lieu saint: le Seigneur a regardé du ciel sur la terre,
לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה 20
Afin d’entendre les gémissements des détenus dans les fers, et de délivrer les fils de ceux qu’on a mis à mort,
לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם 21
Afin qu’ils annoncent dans Sion le nom du Seigneur, et sa louange dans Jérusalem,
בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה 22
Lorsque des peuples et des rois s’assembleront pour servir le Seigneur.
ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי 23
Il lui a dit dans le temps de sa force: Faites-moi connaître le petit nombre de mes jours.
אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך 24
Ne me rappelez pas au milieu de mes jours: à toutes les générations s’étendent vos années.
לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים 25
Au commencement, vous, Seigneur, vous avez fondé la terre, et les cieux sont les ouvrages de vos mains.
המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו 26
Pour eux, ils périront, mais vous, vous subsistez toujours; et tous, comme un vêtement, ils vieilliront. Et vous les changerez comme un habit dont on se couvre, et ils seront changés;
ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו 27
Mais vous, vous êtes toujours le même, et vos années ne passeront pas.
בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון 28
Les fils de vos serviteurs auront une habitation, et leur postérité sera dirigée à jamais.

< תהילים 102 >