תהילים 102
| תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא | 1 |
Prière d'un malheureux qui, plongé dans la douleur, épanche sa plainte devant l'Éternel. Éternel, écoute ma prière, et que ma complainte arrive jusqu'à toi!
| אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני | 2 |
Ne me cache pas ta face au jour de ma détresse! Penche vers moi ton oreille, quand je t'invoque! hâte-toi! exauce-moi!
| כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו | 3 |
Car mes jours, comme une fumée, se sont évanouis, et mes os sont embrasés, comme un tison ardent.
| הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי | 4 |
Frappé comme la plante, mon cœur s'est flétri; car j'oublie de manger mon pain.
| מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי | 5 |
Par l'effet des sanglots que j'exhale, mes os s'attachent à ma chair.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות | 6 |
Je ressemble au pélican du désert, je suis comme le chat-huant des masures.
| שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג | 7 |
J'ai perdu le sommeil, et je suis tel que sur un toit l'oiseau solitaire.
| כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו | 8 |
Tous les jours mes ennemis m'outragent; follement animés contre moi, ils emploient mon nom pour maudire.
| כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי | 9 |
Car je mange la cendre au lieu de pain, et je trempe mon breuvage de mes pleurs,
| מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני | 10 |
à cause de ton courroux et de ta fureur; car tu m'as soulevé, et m'as précipité.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש | 11 |
Mes jours sont comme les ombres allongées, et je sèche comme l'herbe.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר | 12 |
Mais toi, Seigneur, tu es éternellement sur ton trône, et ton nom demeure à travers tous les âges.
| אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד | 13 |
Tu te lèveras, tu prendras pitié de Sion; car il est temps de prendre pitié d'elle: le moment est venu.
| כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו | 14 |
Car les vœux de tes serviteurs sont pour les pierres de Sion, et ils sont affectionnés à ses ruines…
| וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך | 15 |
Alors les peuples révéreront le nom de l'Éternel, et tous les rois de la terre, ta majesté!
| כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו | 16 |
Oui, l'Éternel relèvera Sion, Il apparaîtra dans sa gloire.
| פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם | 17 |
Il se tourne vers les pauvres qui prient, et Il ne dédaigne pas leur prière.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה | 18 |
Que ceci soit écrit pour l'âge futur, et que le peuple qui naîtra, loue l'Éternel!
| כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט | 19 |
Car Il regarde du lieu très haut de sa sainteté, l'Éternel abaisse des Cieux ses regards sur la terre,
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה | 20 |
pour entendre les soupirs des captifs, pour libérer les enfants de la mort,
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם | 21 |
afin qu'ils redisent en Sion le nom de l'Éternel, et ses louanges dans Jérusalem,
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה | 22 |
lors du concours universel des peuples, et des royaumes qui viendront servir l'Éternel.
| ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי | 23 |
Au milieu du voyage Il a brisé ma force, abrégé mes jours.
| אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך | 24 |
Je dis: Mon Dieu, ne m'enlève pas à la moitié de mes jours! A travers tous les âges tes années se perpétuent.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים | 25 |
Jadis tu fondas la terre, et les Cieux sont l'ouvrage de tes mains.
| המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו | 26 |
Ils périront, mais tu subsisteras; tout entiers ils s'useront comme un vêtement; tu les changeras comme un habit, et ils changeront;
| ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו | 27 |
mais toi, tu demeures le même, et tes années n'ont point de terme.
| בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון | 28 |
Les enfants de tes serviteurs auront leur séjour, et leur race subsistera devant toi.
