תהילים 102
| תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא | 1 |
Éternel, écoute ma prière, et que mon cri parvienne jusqu'à toi!
| אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני | 2 |
Ne me cache point ta face; au jour de ma détresse, incline vers moi ton oreille; au jour que je t'invoque, hâte-toi, réponds-moi!
| כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו | 3 |
Car mes jours s'en vont comme la fumée, et mes os sont brûlés comme un foyer.
| הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי | 4 |
Mon cœur a été frappé, et s'est desséché comme l'herbe; tellement que j'ai oublié de manger mon pain.
| מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי | 5 |
A force de crier en gémissant, mes os sont attachés à ma chair.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות | 6 |
Je ressemble au pélican du désert; je suis comme la chouette des masures.
| שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג | 7 |
Je veille, et je suis semblable à un passereau solitaire sur le toit.
| כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו | 8 |
Tous les jours mes ennemis m'outragent, et mes adversaires en fureur jurent par mon nom.
| כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי | 9 |
Car j'ai mangé la cendre comme le pain, et j'ai mêlé ma boisson de pleurs,
| מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני | 10 |
A cause de ton indignation et de ton courroux; car tu m'as enlevé et jeté au loin.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש | 11 |
Mes jours sont comme l'ombre à son déclin, et je deviens sec comme l'herbe.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר | 12 |
Mais toi, Éternel, tu règnes à perpétuité, et ta mémoire dure d'âge en âge.
| אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד | 13 |
Tu te lèveras, tu auras compassion de Sion; car il est temps d'en avoir pitié; car le moment est venu.
| כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו | 14 |
Car tes serviteurs sont affectionnés à ses pierres, et ils ont pitié de sa poussière.
| וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך | 15 |
Alors les peuples craindront le nom de l'Éternel, et tous les rois de la terre, ta gloire;
| כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו | 16 |
Quand l'Éternel aura rebâti Sion, qu'il aura paru dans sa gloire,
| פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם | 17 |
Qu'il aura écouté la requête des désolés, et n'aura pas dédaigné leur supplication.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה | 18 |
Cela sera écrit pour la génération à venir; et le peuple qui sera créé, louera l'Éternel.
| כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט | 19 |
Parce qu'il aura regardé du lieu élevé de sa sainteté, et que des cieux l'Éternel aura jeté les yeux sur la terre,
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה | 20 |
Pour entendre les gémissements des captifs, pour délivrer ceux qui sont voués à la mort;
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם | 21 |
Afin qu'on célèbre en Sion le nom de l'Éternel, et sa louange dans Jérusalem,
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה | 22 |
Quand tous les peuples s'assembleront, et tous les royaumes, pour servir l'Éternel.
| ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי | 23 |
Il a abattu ma force en chemin; il a abrégé mes jours.
| אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך | 24 |
J'ai dit: Mon Dieu, ne m'enlève pas au milieu de mes jours. Tes années sont d'âge en âge.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים | 25 |
Tu as jadis fondé la terre, et les cieux sont l'ouvrage de tes mains.
| המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו | 26 |
Ils périront, mais toi tu subsisteras; ils vieilliront tous comme un vêtement; tu les changeras comme un habit, et ils seront changés.
| ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו | 27 |
Mais toi, tu es toujours le même, et tes années ne finiront point.
| בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון | 28 |
Les enfants de tes serviteurs habiteront en repos, et leur postérité sera affermie devant toi.
