תהילים 102
| תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא | 1 |
Prière pour le pauvre, lorsqu'il aura été abandonné et qu'il épanchera ses vœux devant le Seigneur. Seigneur, exauce ma prière, et que mon cri arrive jusqu'à toi.
| אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני | 2 |
Ne détourne point de moi ta face; au jour de ma tribulation, penche vers moi ton oreille; le jour où je t'invoquerai, exauce-moi aussitôt.
| כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו | 3 |
Car mes jours se sont évanouis comme la fumée, et mes os ont été consumés comme des broussailles mortes.
| הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי | 4 |
J'ai été foulé aux pieds comme de l'herbe, et mon cœur s'est desséché, parce que j'ai oublié de manger mon pain.
| מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי | 5 |
A force de gémir, mes os se sont collés à ma chair.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות | 6 |
Je suis devenu comme le pélican du désert; je suis devenu comme un hibou dans une masure.
| שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג | 7 |
J'ai perdu le sommeil, et me voici comme le passereau solitaire sur un toit.
| כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו | 8 |
Tout le jour, mes ennemis m'ont outragé, et ceux qui me louaient ont juré contre moi:
| כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי | 9 |
Parce que je mangeais la cendre comme du pain, et qu'à mon breuvage je mêlais des larmes,
| מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני | 10 |
En face de ta colère et de ta fureur; car tu m'as élevé, puis brisé.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש | 11 |
Mes jours ont décliné comme l'ombre, et moi je me suis flétri comme l'herbe fanée.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר | 12 |
Mais toi, Seigneur, tu demeures éternellement, et ta mémoire passe de génération en génération.
| אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד | 13 |
Lève-toi, et aie pitié de Sion; car le temps est venu d'avoir pitié d'elle; le temps en est venu.
| כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו | 14 |
Car ses pierres mêmes ont plu à tes serviteurs, et ils pleurent sur sa poussière.
| וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך | 15 |
Et les Gentils. Seigneur, craindront ton nom, et les rois ta gloire.
| כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו | 16 |
Car le Seigneur édifiera Sion, et y sera vu en sa gloire.
| פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם | 17 |
Il a eu égard à la prière des humbles, et il n'a point méprisé leur supplication.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה | 18 |
Qu'on écrive ces choses pour la génération future, et le peuple d'alors louera le Seigneur.
| כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט | 19 |
Car le Seigneur s'est penché des hauteurs de son lieu saint, et du ciel il a regardé la terre,
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה | 20 |
Pour ouïr les gémissements des captifs, pour délivrer les fils des hommes mis à mort,
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם | 21 |
Afin qu'ils proclament dans Sion le nom du Seigneur, et sa louange dans Jérusalem;
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה | 22 |
Lorsqu'en un même lieu peuples et rois seront rassemblés pour servir le Seigneur.
| ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי | 23 |
Le peuple dans la voie de sa force lui a dit: Annoncez-moi la brièveté de mes jours.
| אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך | 24 |
Ne me rappelle pas au milieu de mes jours, toi dont les années sont de génération en génération.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים | 25 |
Au commencement, Seigneur, tu as créé la terre; et les cieux sont l'œuvre de tes mains.
| המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו | 26 |
Ils périront, et toi tu subsisteras; ils vieilliront tous comme un manteau, et tu les rouleras comme un vêtement, et ils seront changés.
| ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו | 27 |
Seul tu es toujours le même, et tes années ne défailliront point.
| בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון | 28 |
Les fils de tes serviteurs habiteront ta terre, et leur race y prospérera dans les siècles des siècles.
