תהילים 102
| תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא | 1 |
Prière de l’affligé, quand il est accablé et répand sa plainte devant l’Éternel. Éternel, entends ma prière, et que mon cri vienne jusqu’à toi!
| אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני | 2 |
Ne me cache pas ta face; au jour de ma détresse, incline vers moi ton oreille; au jour où je crie, hâte-toi, réponds-moi.
| כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו | 3 |
Car mes jours s’évanouissent comme la fumée, et mes os sont brûlés comme un foyer.
| הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי | 4 |
Mon cœur est frappé, et est desséché comme l’herbe; car j’ai oublié de manger mon pain.
| מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי | 5 |
À cause de la voix de mon gémissement, mes os s’attachent à ma chair.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות | 6 |
Je suis devenu semblable au pélican du désert; je suis comme le hibou des lieux désolés.
| שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג | 7 |
Je veille, et je suis comme un passereau solitaire sur un toit.
| כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו | 8 |
Tout le jour mes ennemis m’outragent; ceux qui sont furieux contre moi jurent par moi.
| כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי | 9 |
Car j’ai mangé la cendre comme du pain, et j’ai mêlé de pleurs mon breuvage,
| מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני | 10 |
À cause de ton indignation et de ta colère; car tu m’as élevé haut, et tu m’as jeté en bas.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש | 11 |
Mes jours sont comme l’ombre qui s’allonge, et je deviens sec comme l’herbe.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר | 12 |
Mais toi, Éternel! tu demeures à toujours, et ta mémoire est de génération en génération.
| אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד | 13 |
Tu te lèveras, tu auras compassion de Sion; car c’est le temps d’user de grâce envers elle, car le temps assigné est venu.
| כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו | 14 |
Car tes serviteurs prennent plaisir à ses pierres, et ont compassion de sa poussière.
| וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך | 15 |
Alors les nations craindront le nom de l’Éternel, et tous les rois de la terre, ta gloire.
| כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו | 16 |
Quand l’Éternel bâtira Sion, il paraîtra dans sa gloire.
| פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם | 17 |
Il aura égard à la prière du désolé, et il ne méprisera pas leur prière.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה | 18 |
Cela sera écrit pour la génération à venir; et le peuple qui sera créé louera Jah;
| כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט | 19 |
Car il a regardé des lieux hauts de sa sainteté; des cieux l’Éternel a considéré la terre,
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה | 20 |
Pour entendre le gémissement du prisonnier, et pour délier ceux qui étaient voués à la mort;
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם | 21 |
Afin qu’on annonce dans Sion le nom de l’Éternel, et sa louange dans Jérusalem,
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה | 22 |
Quand les peuples seront rassemblés, et les royaumes, pour servir l’Éternel.
| ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי | 23 |
Il a abattu ma force dans le chemin, il a abrégé mes jours.
| אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך | 24 |
J’ai dit: Mon Dieu, ne m’enlève pas à la moitié de mes jours!… Tes années sont de génération en génération!
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים | 25 |
Tu as jadis fondé la terre, et les cieux sont l’ouvrage de tes mains;
| המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו | 26 |
Eux, ils périront, mais toi, tu subsisteras; et ils vieilliront tous comme un vêtement; tu les changeras comme un habit, et ils seront changés;
| ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו | 27 |
Mais toi, tu es le Même, et tes années ne finiront pas.
| בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון | 28 |
Les fils de tes serviteurs demeureront, et leur semence sera établie devant toi.
