< תהילים 102 >
תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא | 1 |
Prière du malheureux, lorsqu’il est accablé et qu’il répand sa plainte devant Yahweh. Yahweh écoute ma prière, et que mon cri arrive jusqu’à toi.
אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני | 2 |
Ne me cache pas ton visage, au jour de ma détresse; incline vers moi ton oreille, quand je crie, hâte-toi de m’exaucer.
כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו | 3 |
Car mes jours s’évanouissent comme en fumée, et mes os sont embrasés comme par un feu.
הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי | 4 |
Frappé comme l’herbe, mon cœur se dessèche; j’oublie même de manger mon pain.
מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי | 5 |
A force de crier et de gémir, mes os s’attachent à ma chair.
דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות | 6 |
Je ressemble au pélican du désert, je suis devenu comme le hibou des ruines.
שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג | 7 |
Je passe les nuits sans sommeil, comme l’oiseau solitaire sur le toit.
כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו | 8 |
Tout le jour mes adversaires m’outragent, mes ennemis furieux jurent ma ruine.
כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי | 9 |
Je mange la cendre comme du pain, et je mêle mes larmes à mon breuvage,
מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני | 10 |
à cause de ta colère et de ton indignation, car tu m’as soulevé et jeté au loin.
ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש | 11 |
Mes jours sont comme l’ombre qui s’allonge, et je me dessèche comme l’herbe.
ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר | 12 |
Mais toi, Yahweh, tu es assis sur un trône éternel, et ta mémoire vit d’âge en âge.
אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד | 13 |
Tu te lèveras, tu auras pitié de Sion, car le temps de lui faire grâce, le moment fixé est venu.
כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו | 14 |
Car tes serviteurs en chérissent les pierres, ils s’attendrissent sur sa poussière.
וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך | 15 |
Alors les nations révéreront le nom de Yahweh, et tous les rois de la terre ta majesté,
כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו | 16 |
parce que Yahweh a rebâti Sion; il s’est montré dans sa gloire.
פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם | 17 |
Il s’est tourné vers la prière du misérable, il n’a pas dédaigné sa supplication.
תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה | 18 |
Que cela soit écrit pour la génération future, et que le peuple qui sera créé célèbre Yahweh,
כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט | 19 |
parce qu’il a regardé de sa sainte hauteur, parce que Yahweh a regardé des cieux sur la terre,
לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה | 20 |
pour écouter les gémissements des captifs, pour délivrer ceux qui sont voués à la mort,
לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם | 21 |
afin qu’ils publient dans Sion le nom de Yahweh, et sa louange dans Jérusalem,
בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה | 22 |
quand s’assembleront tous les peuples, et les royaumes pour servir Yahweh.
ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי | 23 |
Il a brisé ma force sur le chemin, il a abrégé mes jours.
אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך | 24 |
Je dis: Mon Dieu, ne m’enlève pas au milieu de mes jours, toi, dont les années durent d’âge en âge.
לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים | 25 |
Au commencement tu as fondé la terre, et les cieux sont l’ouvrage de tes mains.
המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו | 26 |
Ils périront, mais toi, tu subsistes. Ils s’useront tous comme un vêtement; Tu les changeras comme un manteau, et ils seront changés:
ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו | 27 |
mais toi, tu restes le même, et tes années n’ont pas de fin.
בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון | 28 |
Les fils de tes serviteurs habiteront leur pays, et leur postérité sera stable devant toi.