תהילים 102
| תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא | 1 |
A Prayer of the afflicted, when he is overwhelmed, and poureth out his complaint before the LORD. Hear my prayer, O LORD, and let my cry come to thee.
| אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני | 2 |
Hide not thy face from me in the day [when] I am in trouble; incline thy ear to me: in the day [when] I call, answer me speedily.
| כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו | 3 |
For my days are consumed like smoke, and my bones are burned as an hearth.
| הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי | 4 |
My heart is smitten, and withered like grass; so that I forget to eat my bread.
| מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי | 5 |
By reason of the voice of my groaning, my bones cleave to my skin.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות | 6 |
I am like a pelican of the wilderness: I am like an owl of the desert.
| שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג | 7 |
I watch, and am as a sparrow alone upon the house top.
| כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו | 8 |
My enemies reproach me all the day; [and] they that are enraged against me are sworn against me.
| כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי | 9 |
For I have eaten ashes like bread, and mingled my drink with weeping,
| מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני | 10 |
Because of thy indignation and thy wrath: for thou hast lifted me up, and cast me down.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש | 11 |
My days [are] like a shadow that declineth; and I am withered like grass.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר | 12 |
But thou, O LORD, shalt endure for ever; and thy remembrance to all generations.
| אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד | 13 |
Thou shalt arise, [and] have mercy upon Zion: for the time to favor her, yes, the set time, is come.
| כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו | 14 |
For thy servants take pleasure in her stones, and favor the dust thereof.
| וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך | 15 |
So the heathen shall fear the name of the LORD: and all the kings of the earth thy glory.
| כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו | 16 |
When the LORD shall build up Zion, he will appear in his glory.
| פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם | 17 |
He will regard the prayer of the destitute, and not despise their prayer.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה | 18 |
This shall be written for the generation to come: and the people which shall be created shall praise the LORD.
| כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט | 19 |
For he hath looked down from the hight of his sanctuary; from heaven hath the LORD beheld the earth;
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה | 20 |
To hear the groaning of the prisoner; to loose those that are appointed to death;
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם | 21 |
To declare the name of the LORD in Zion, and his praise in Jerusalem;
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה | 22 |
When the people are assembled, and the kingdoms, to serve the LORD.
| ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי | 23 |
He weakened my strength in the way; he shortened my days.
| אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך | 24 |
I said, O my God, take me not away in the midst of my days: thy years [are] throughout all generations.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים | 25 |
Of old hast thou laid the foundation of the earth: and the heavens [are] the work of thy hands.
| המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו | 26 |
They shall perish, but thou wilt endure: yes, all of them shall grow old like a garment; as a vesture wilt thou change them, and they shall be changed:
| ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו | 27 |
But thou [art] the same, and thy years will have no end.
| בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון | 28 |
The children of thy servants shall continue, and their seed shall be established before thee.
