תהילים 102

1 תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא

A Prayer for the Humbled One when he is about to faint, and, before Yahweh, poureth out his grief. O Yahweh, hear thou my prayer, and let, my cry for help, unto thee, enter in.

2 אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני

Do not hide thy face from me, In the day when I am in distress, —Bend down unto me thine ear, In the day when I call, speedily answer me.

3 כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו

For, consumed in smoke, are my days, And, my bones, like a burning mass, are scorched through;

4 הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי

Smitten like herbage, so is my heart dried up, For I have forgotten to eat my food.

5 מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי

At the noise of my groaning, my bone, hath cleaved, to my flesh:

6 דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות

I am like the pelican of the desert, I have become as an owl among ruins.

7 שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג

I have watched and am become, Like a bird sitting alone upon a housetop.

8 כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו

All the day, have mine enemies, reproached me, And, they who are mad against me, by me, have sworn.

9 כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי

For, ashes—like bread, have I eaten, And, my drink—with my tears, have I mingled;

10 מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני

Because of thine indignation and thy wrath, For thou hast lifted me up, and cast me down.

11 ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש

My days, are like a shadow extended, And, I, as green herbage, do wither.

12 ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר

But, thou, O Yahweh, age-abidingly wilt remain, And the memorial of thee, to generation after generation.

13 אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד

Thou, wilt arise, wilt have compassion upon Zion, Surely it is time to favour her, Surely the time appointed, hath come;

14 כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו

Seeing that thy servants, take pleasure, in her stones, And, her dust, they favour:

15 וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך

That the nations may revere thy Name, O Yahweh, And all the kings of the earth, thy glory.

16 כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו

When Yahweh, hath built up, Zion, Hath appeared in his glory;

17 פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם

Hath turned towards the prayer of the destitute, And not despised their prayer,

18 תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה

This, shall be written, for a later generation, And, a people to be created, will give praise unto Yah: —

19 כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט

That he looked down, out of his holy height, Yahweh, from the heavens unto the earth, directed his gaze; —

20 לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה

To hear the groaning of the prisoner, To set free, them who were appointed to death.

21 לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם

To the end the Name of Yahweh, might be celebrated in Zion, And his praise in Jerusalem:

22 בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה

When the peoples, gather themselves together, And the kingdoms, to serve Yahweh.

23 ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי

He hath prostrated, in the way, my strength, —He hath shortened my days.

24 אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך

I said, O my GOD, do not remove me in the midst of my days, Throughout the generation of generations, are thy years;

25 לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים

Of old—the earth, thou didst found, And, the work of thy hands, are the heavens;

26 המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו

They, shall perish, But, thou, wilt abide; And, they all, like a garment, shall fall in pieces, As a vesture, wilt thou change them and they shall vanish;

27 ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו

But, thou, art, the same, —And, thy years, shall have no end:

28 בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון

The children of thy servants, shall continue, —And, their seed, before thee, be established.