תהילים 102
| תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא | 1 |
The prayer: for a weary and suffering person who pours out their grief to the Lord. Hear my prayer, O Lord; let my cry for help come to you.
| אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני | 2 |
Hide not your face from me in the day of my distress. Incline your ear to me: when I call, answer me speedily.
| כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו | 3 |
For my days pass away like smoke: my bones are burned through as with fire.
| הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי | 4 |
My heart is scorched, withered like grass; I forget to eat my bread.
| מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי | 5 |
By reason of my loud groaning, my flesh clings to my bones.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות | 6 |
Like a desert-owl of the wilderness, like an owl among ruins am I.
| שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג | 7 |
I make my sleepless lament like a bird on the house-top alone.
| כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו | 8 |
All the day wild foes revile me, using my name for a curse.
| כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי | 9 |
For ashes have been my bread, and tears have been mixed with my cup.
| מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני | 10 |
Because of your passionate anger, you did raise me, then hurl me to the ground.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש | 11 |
My days come to an end, shadows lengthen, I wither like grass.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר | 12 |
But you, O Lord, are enthroned forever, your fame endures to all generations.
| אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד | 13 |
You will arise and have pity on Zion; it’s time to be gracious; her hour has come.
| כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו | 14 |
For even her stones are dear to your servants, even the dust of her ruins they look on with love.
| וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך | 15 |
Then the nations will revere the name of the Lord and all the kings of the earth his glory,
| כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו | 16 |
when the Lord shall have built up Zion, and revealed himself in his glory,
| פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם | 17 |
in response to the prayer of the destitute, whose prayer he will not despise.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה | 18 |
Let this be recorded for ages to come, that the Lord may be praised by a people yet unborn.
| כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט | 19 |
For he shall look down from his holy height, from the heavens the Lord will gaze on the earth,
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה | 20 |
to hear the groans of the prisoner, to free those who are doomed to die;
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם | 21 |
that people may recount the Lord’s fame in Zion, and the praise of him in Jerusalem,
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה | 22 |
when the nations are gathered together, and the kingdoms, to worship the Lord.
| ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי | 23 |
He has broken my strength on the way, he has shortened my days.
| אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך | 24 |
I will say, ‘My God, take me not hence in the midst of my days. ‘Your years endure age after age.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים | 25 |
Of old you have founded the earth, and the heavens are the work of your hands.
| המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו | 26 |
They shall perish; but you do stand. They shall all wax old like a garment, and change as a robe you will change them.
| ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו | 27 |
But you are the same, your years are endless.
| בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון | 28 |
The children of your servants abide, evermore shall their seed be before you.’
