< תהילים 102 >
תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא | 1 |
Sh'ma ·Hear obey· my prayer, Adonai! Let my cry come to you.
אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני | 2 |
Don’t hide your face from me in the day of my distress. Turn your ear to me. Answer me quickly in the day when I call.
כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו | 3 |
For my days consume away like smoke. My bones are burned as a torch.
הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי | 4 |
My heart is blighted like grass, and withered, for I forget to eat my bread.
מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי | 5 |
By reason of the voice of my groaning, my bones stick to my skin.
דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות | 6 |
I am like a pelican of the wilderness. I have become as an owl of the waste places.
שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג | 7 |
I watch, and have become like a sparrow that is alone on the housetop.
כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו | 8 |
My enemies reproach me all day. Those who are mad at me use my name as a curse.
כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי | 9 |
For I have eaten ashes like bread, and mixed my drink with tears,
מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני | 10 |
Because of your indignation and your wrath, for you have taken me up, and thrown me away.
ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש | 11 |
My days are like a long shadow. I have withered like grass.
ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר | 12 |
But you, Adonai, will remain forever; your renown endures to all generations.
אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד | 13 |
You will arise and have racham ·merciful love· on Zion [Mountain ridge, Marking]; for it is time to have mercy on her. Yes, the set time has come.
כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו | 14 |
For your servants take pleasure in her stones, and have pity even on her dust.
וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך | 15 |
So the nations will fear Adonai’s name; all the kings of the earth your kavod ·weighty glory·.
כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו | 16 |
For Adonai has built up Zion [Mountain ridge, Marking]. He has appeared in his kavod ·weighty glory·.
פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם | 17 |
He has responded to the prayer of the destitute, and has not despised their prayer.
תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה | 18 |
This will be written for the generation to come. A people which will be created will Halleluyah ·praise Yah·.
כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט | 19 |
For he has looked down from the height of his sanctuary. From heaven, Adonai saw the earth;
לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה | 20 |
to sh'ma ·hear obey· the groans of the prisoner; to free those who are condemned to death;
לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם | 21 |
that men may declare Adonai’s name in Zion [Mountain ridge, Marking], and his tehilah ·praise song· in Jerusalem [City of peace];
בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה | 22 |
when the peoples are gathered together, the kingdoms, to serve Adonai.
ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי | 23 |
He weakened my strength along the course. He shortened my days.
אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך | 24 |
I said, “My God, don’t take me away in the middle of my days. Your years are throughout all generations.
לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים | 25 |
Of old, you laid the foundation of the earth. The heavens are the work of your hands.
המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו | 26 |
They will perish, but you will endure. Yes, all of them will wear out like a garment. You will change them like a cloak, and they will pass away.
ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו | 27 |
But you remain the same, your years will have no end.
בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון | 28 |
The children of your servants will continue. Their offspring will be established before you.”