< תהילים 102 >
תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא | 1 |
“A prayer of the afflicted, when in deep distress he poureth out his complaint before the Lord.” Hear my prayer, O LORD! And let my cry come unto thee!
אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני | 2 |
Hide not thy face from me in the day of my trouble; Incline thine ear to me when I call! Answer me speedily!
כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו | 3 |
For my life is consumed like smoke, And my bones burn like a brand.
הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי | 4 |
My heart is smitten and withered like grass; Yea, I forget to eat my bread.
מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי | 5 |
By reason of my sighing, my bones cleave to my skin;
דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות | 6 |
I am like the pelican of the wilderness; I am like an owl amid ruins.
שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג | 7 |
I am sleepless; I am like a solitary bird upon the house-top.
כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו | 8 |
All the day long my enemies reproach me; They who rage against me curse by me.
כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי | 9 |
For I eat ashes like bread, And mingle my drink with tears.
מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני | 10 |
On account of thine indignation and thy wrath; For thou hast lifted me up and cast me down!
ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש | 11 |
My life is like a declining shadow, And I wither like grass.
ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר | 12 |
But thou, O LORD! endurest for ever, And thy name from generation to generation!
אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד | 13 |
Thou wilt arise and have pity upon Zion, For the time to favor her, yea, the set time, is come.
כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו | 14 |
For thy servants take pleasure in her stones; Yea, they have a regard for her dust.
וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך | 15 |
Then shall the nations fear the name of Jehovah, And all the kings of the earth thy glory.
כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו | 16 |
For Jehovah will build up Zion; He will appear in his glory.
פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם | 17 |
He will regard the prayer of the destitute, And not despise their supplication.
תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה | 18 |
This shall be written for the generation to come, That the people to be born may praise Jehovah.
כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט | 19 |
For he looketh down from his holy height, From heaven doth he cast his eye upon the earth,
לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה | 20 |
To listen to the sighs of the prisoner. To release those that are doomed to death;
לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם | 21 |
That they may declare the name of Jehovah in Zion, And his praise in Jerusalem,
בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה | 22 |
When the nations are assembled together, And the kingdoms to serve Jehovah.
ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי | 23 |
He hath weakened my strength on the way, He hath shortened my days.
אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך | 24 |
I say, O my God! take me not away in the midst of my days! Thy years endure through all generations.
לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים | 25 |
Of old hast thou laid the foundations of the earth, And the heavens are the work of thy hands;
המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו | 26 |
They shall perish, but thou shalt endure; Yea, all of them shall wax old like a garment; As a vesture shalt thou change them, And they shall be changed;
ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו | 27 |
But thou art the same, And thy years have no end.
בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון | 28 |
The children of thy servants shall dwell securely, And their posterity shall be established before thee.