< תהילים 102 >

תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא 1
“A prayer of the afflicted, when in deep distress he poureth out his complaint before the Lord.” Hear my prayer, O LORD! And let my cry come unto thee!
אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני 2
Hide not thy face from me in the day of my trouble; Incline thine ear to me when I call! Answer me speedily!
כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו 3
For my life is consumed like smoke, And my bones burn like a brand.
הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי 4
My heart is smitten and withered like grass; Yea, I forget to eat my bread.
מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי 5
By reason of my sighing, my bones cleave to my skin;
דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות 6
I am like the pelican of the wilderness; I am like an owl amid ruins.
שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג 7
I am sleepless; I am like a solitary bird upon the house-top.
כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו 8
All the day long my enemies reproach me; They who rage against me curse by me.
כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי 9
For I eat ashes like bread, And mingle my drink with tears.
מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני 10
On account of thine indignation and thy wrath; For thou hast lifted me up and cast me down!
ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש 11
My life is like a declining shadow, And I wither like grass.
ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר 12
But thou, O LORD! endurest for ever, And thy name from generation to generation!
אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד 13
Thou wilt arise and have pity upon Zion, For the time to favor her, yea, the set time, is come.
כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו 14
For thy servants take pleasure in her stones; Yea, they have a regard for her dust.
וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך 15
Then shall the nations fear the name of Jehovah, And all the kings of the earth thy glory.
כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו 16
For Jehovah will build up Zion; He will appear in his glory.
פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם 17
He will regard the prayer of the destitute, And not despise their supplication.
תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה 18
This shall be written for the generation to come, That the people to be born may praise Jehovah.
כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט 19
For he looketh down from his holy height, From heaven doth he cast his eye upon the earth,
לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה 20
To listen to the sighs of the prisoner. To release those that are doomed to death;
לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם 21
That they may declare the name of Jehovah in Zion, And his praise in Jerusalem,
בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה 22
When the nations are assembled together, And the kingdoms to serve Jehovah.
ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי 23
He hath weakened my strength on the way, He hath shortened my days.
אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך 24
I say, O my God! take me not away in the midst of my days! Thy years endure through all generations.
לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים 25
Of old hast thou laid the foundations of the earth, And the heavens are the work of thy hands;
המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו 26
They shall perish, but thou shalt endure; Yea, all of them shall wax old like a garment; As a vesture shalt thou change them, And they shall be changed;
ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו 27
But thou art the same, And thy years have no end.
בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון 28
The children of thy servants shall dwell securely, And their posterity shall be established before thee.

< תהילים 102 >