תהילים 102
| תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא | 1 |
A Prayer of the afflicted, when he fainteth, and poureth out his complaint before the LORD. O LORD, hear my prayer, and let my cry come unto Thee.
| אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני | 2 |
Hide not Thy face from me in the day of my distress; incline Thine ear unto me; in the day when I call answer me speedily.
| כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו | 3 |
For my days are consumed like smoke, and my bones are burned as a hearth.
| הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי | 4 |
My heart is smitten like grass, and withered; for I forget to eat my bread.
| מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי | 5 |
By reason of the voice of my sighing my bones cleave to my flesh.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות | 6 |
I am like a pelican of the wilderness; I am become as an owl of the waste places.
| שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג | 7 |
I watch, and am become like a sparrow that is alone upon the housetop.
| כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו | 8 |
Mine enemies taunt me all the day; they that are mad against me do curse by me.
| כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי | 9 |
For I have eaten ashes like bread, and mingled my drink with weeping,
| מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני | 10 |
Because of Thine indignation and Thy wrath; for Thou hast taken me up, and cast me away.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש | 11 |
My days are like a lengthening shadow; and I am withered like grass.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר | 12 |
But Thou, O LORD, sittest enthroned for ever; and Thy name is unto all generations.
| אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד | 13 |
Thou wilt arise, and have compassion upon Zion; for it is time to be gracious unto her, for the appointed time is come.
| כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו | 14 |
For Thy servants take pleasure in her stones, and love her dust.
| וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך | 15 |
So the nations will fear the name of the LORD, and all the kings of the earth Thy glory;
| כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו | 16 |
When the LORD hath built up Zion, when He hath appeared in His glory;
| פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם | 17 |
When He hath regarded the prayer of the destitute, and hath not despised their prayer.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה | 18 |
This shall be written for the generation to come; and a people which shall be created shall praise the LORD.
| כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט | 19 |
For He hath looked down from the height of His sanctuary; from heaven did the LORD behold the earth;
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה | 20 |
To hear the groaning of the prisoner; to loose those that are appointed to death;
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם | 21 |
That men may tell of the name of the LORD in Zion, and His praise in Jerusalem;
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה | 22 |
When the peoples are gathered together, and the kingdoms, to serve the LORD.
| ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי | 23 |
He weakened my strength in the way; He shortened my days.
| אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך | 24 |
I say: 'O my God, take me not away in the midst of my days, Thou whose years endure throughout all generations.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים | 25 |
Of old Thou didst lay the foundation of the earth; and the heavens are the work of Thy hands.
| המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו | 26 |
They shall perish, but Thou shalt endure; yea, all of them shall wax old like a garment; as a vesture shalt Thou change them, and they shall pass away;
| ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו | 27 |
But Thou art the selfsame, and Thy years shall have no end.
| בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון | 28 |
The children of Thy servants shall dwell securely, and their seed shall be established before Thee.'
