< תהילים 102 >
תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא | 1 |
A prayer of the afflicted, when he shall be in distresse, and pour forth his meditation before the Lord. O Lord, heare my prayer, and let my crye come vnto thee.
אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני | 2 |
Hide not thy face from me in the time of my trouble: incline thine eares vnto me: when I call, make haste to heare me.
כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו | 3 |
For my dayes are consumed like smoke, and my bones are burnt like an herthe.
הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי | 4 |
Mine heart is smitten and withereth like grasse, because I forgate to eate my bread.
מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי | 5 |
For the voyce of my groning my bones doe cleaue to my skinne.
דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות | 6 |
I am like a pelicane of the wildernesse: I am like an owle of the deserts.
שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג | 7 |
I watch and am as a sparrowe alone vpon the house top.
כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו | 8 |
Mine enemies reuile me dayly, and they that rage against me, haue sworne against me.
כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי | 9 |
Surely I haue eaten asshes as bread, and mingled my drinke with weeping,
מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני | 10 |
Because of thine indignation and thy wrath: for thou hast heaued me vp, and cast me downe.
ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש | 11 |
My dayes are like a shadowe that fadeth, and I am withered like grasse.
ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר | 12 |
But thou, O Lord, doest remaine for euer, and thy remembrance from generation to generation.
אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד | 13 |
Thou wilt arise and haue mercy vpon Zion: for the time to haue mercie thereon, for the appointed time is come.
כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו | 14 |
For thy seruants delite in the stones thereof, and haue pitie on the dust thereof.
וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך | 15 |
Then the heathen shall feare the Name of the Lord, and all the Kings of the earth thy glory,
כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו | 16 |
When the Lord shall build vp Zion, and shall appeare in his glory,
פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם | 17 |
And shall turne vnto the prayer of the desolate, and not despise their prayer.
תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה | 18 |
This shall be written for the generation to come: and the people, which shalbe created, shall prayse the Lord.
כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט | 19 |
For he hath looked downe from the height of his Sanctuarie: out of the heauen did the Lord beholde the earth,
לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה | 20 |
That he might heare the mourning of the prisoner, and deliuer the children of death:
לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם | 21 |
That they may declare the Name of the Lord in Zion, and his prayse in Ierusalem,
בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה | 22 |
When the people shalbe gathered together, and the kingdomes to serue the Lord.
ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי | 23 |
He abated my strength in the way, and shortened my dayes.
אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך | 24 |
And I sayd, O my God, take me not away in the middes of my dayes: thy yeeres endure from generation to generation.
לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים | 25 |
Thou hast aforetime layde the foundation of the earth, and the heauens are the worke of thine hands.
המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו | 26 |
They shall perish, but thou shalt endure: euen they all shall waxe olde as doeth a garment: as a vesture shalt thou change them, and they shall be changed.
ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו | 27 |
But thou art the same, and thy yeeres shall not fayle.
בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון | 28 |
The children of thy seruants shall continue, and their seede shall stand fast in thy sight.