< תהילים 102 >

תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא 1
A prayer of the afflicted, when he shall be in distresse, and pour forth his meditation before the Lord. O Lord, heare my prayer, and let my crye come vnto thee.
אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני 2
Hide not thy face from me in the time of my trouble: incline thine eares vnto me: when I call, make haste to heare me.
כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו 3
For my dayes are consumed like smoke, and my bones are burnt like an herthe.
הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי 4
Mine heart is smitten and withereth like grasse, because I forgate to eate my bread.
מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי 5
For the voyce of my groning my bones doe cleaue to my skinne.
דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות 6
I am like a pelicane of the wildernesse: I am like an owle of the deserts.
שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג 7
I watch and am as a sparrowe alone vpon the house top.
כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו 8
Mine enemies reuile me dayly, and they that rage against me, haue sworne against me.
כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי 9
Surely I haue eaten asshes as bread, and mingled my drinke with weeping,
מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני 10
Because of thine indignation and thy wrath: for thou hast heaued me vp, and cast me downe.
ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש 11
My dayes are like a shadowe that fadeth, and I am withered like grasse.
ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר 12
But thou, O Lord, doest remaine for euer, and thy remembrance from generation to generation.
אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד 13
Thou wilt arise and haue mercy vpon Zion: for the time to haue mercie thereon, for the appointed time is come.
כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו 14
For thy seruants delite in the stones thereof, and haue pitie on the dust thereof.
וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך 15
Then the heathen shall feare the Name of the Lord, and all the Kings of the earth thy glory,
כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו 16
When the Lord shall build vp Zion, and shall appeare in his glory,
פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם 17
And shall turne vnto the prayer of the desolate, and not despise their prayer.
תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה 18
This shall be written for the generation to come: and the people, which shalbe created, shall prayse the Lord.
כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט 19
For he hath looked downe from the height of his Sanctuarie: out of the heauen did the Lord beholde the earth,
לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה 20
That he might heare the mourning of the prisoner, and deliuer the children of death:
לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם 21
That they may declare the Name of the Lord in Zion, and his prayse in Ierusalem,
בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה 22
When the people shalbe gathered together, and the kingdomes to serue the Lord.
ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי 23
He abated my strength in the way, and shortened my dayes.
אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך 24
And I sayd, O my God, take me not away in the middes of my dayes: thy yeeres endure from generation to generation.
לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים 25
Thou hast aforetime layde the foundation of the earth, and the heauens are the worke of thine hands.
המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו 26
They shall perish, but thou shalt endure: euen they all shall waxe olde as doeth a garment: as a vesture shalt thou change them, and they shall be changed.
ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו 27
But thou art the same, and thy yeeres shall not fayle.
בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון 28
The children of thy seruants shall continue, and their seede shall stand fast in thy sight.

< תהילים 102 >