< תהילים 102 >
תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא | 1 |
A Prayer of the afflicted, when he is overwhelmed, and poureth out his complaint before Jehovah. Jehovah, hear my prayer, and let my cry come unto thee.
אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני | 2 |
Hide not thy face from me: in the day of my trouble, incline thine ear unto me; in the day I call, answer me speedily.
כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו | 3 |
For my days are consumed like smoke, and my bones are burned as a firebrand.
הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי | 4 |
My heart is smitten and withered like grass; yea, I have forgotten to eat my bread.
מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי | 5 |
By reason of the voice of my groaning, my bones cleave to my flesh.
דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות | 6 |
I am become like the pelican of the wilderness, I am as an owl in desolate places;
שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג | 7 |
I watch, and am like a sparrow alone upon the housetop.
כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו | 8 |
Mine enemies reproach me all the day; they that are mad against me swear by me.
כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי | 9 |
For I have eaten ashes like bread, and mingled my drink with weeping,
מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני | 10 |
Because of thine indignation and thy wrath; for thou hast lifted me up, and cast me down.
ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש | 11 |
My days are like a lengthened-out shadow, and I, I am withered like grass.
ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר | 12 |
But thou, Jehovah, abidest for ever, and thy memorial from generation to generation.
אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד | 13 |
Thou wilt rise up, thou wilt have mercy upon Zion: for it is the time to be gracious to her, for the set time is come.
כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו | 14 |
For thy servants take pleasure in her stones, and favour her dust.
וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך | 15 |
And the nations shall fear the name of Jehovah, and all the kings of the earth thy glory.
כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו | 16 |
When Jehovah shall build up Zion, he will appear in his glory.
פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם | 17 |
He will regard the prayer of the destitute one, and not despise their prayer.
תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה | 18 |
This shall be written for the generation to come; and a people that shall be created shall praise Jah:
כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט | 19 |
For he hath looked down from the height of his sanctuary; from the heavens hath Jehovah beheld the earth,
לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה | 20 |
To hear the groaning of the prisoner, to loose those that are appointed to die;
לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם | 21 |
That the name of Jehovah may be declared in Zion, and his praise in Jerusalem,
בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה | 22 |
When the peoples shall be gathered together, and the kingdoms, to serve Jehovah.
ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי | 23 |
He weakened my strength in the way, he shortened my days.
אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך | 24 |
I said, My God, take me not away in the midst of my days! ...Thy years are from generation to generation.
לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים | 25 |
Of old hast thou founded the earth, and the heavens are the work of thy hands:
המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו | 26 |
They shall perish, but thou continuest; and all of them shall grow old as a garment: as a vesture shalt thou change them, and they shall be changed.
ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו | 27 |
But thou art the Same, and thy years shall have no end.
בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון | 28 |
The children of thy servants shall abide, and their seed shall be established before thee.