< תהילים 102 >
תפלה לעני כי-יעטף-- ולפני יהוה ישפך שיחו ב יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא | 1 |
Hear my prayer, O Jehovah, and let my cry come to thee.
אל-תסתר פניך ממני-- ביום צר-לי הטה-אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני | 2 |
Hide not thy face from me in the day of my distress. Incline thine ear to me. In the day when I call answer me speedily.
כי-כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו | 3 |
For my days consume away like smoke, and my bones are burned as a firebrand.
הוכה-כעשב ויבש לבי כי-שכחתי מאכל לחמי | 4 |
My heart is smitten like grass, and withered, for I forget to eat my bread.
מקול אנחתי-- דבקה עצמי לבשרי | 5 |
Because of the voice of my groaning my bones cling to my flesh.
דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות | 6 |
I am like a pelican of the wilderness. I have become as an owl of the waste places.
שקדתי ואהיה-- כצפור בודד על-גג | 7 |
I watch, and have become like a sparrow that is alone upon the house-top.
כל-היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו | 8 |
My enemies reproach me all the day. Those who are mad against me do curse by me.
כי-אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי | 9 |
For I have eaten ashes like bread, and mingled my drink with weeping,
מפני-זעמך וקצפך-- כי נשאתני ותשליכני | 10 |
because of thine indignation and thy wrath. For thou have taken me up, and cast me away.
ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש | 11 |
My days are like a shadow that declines, and I am withered like grass.
ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר | 12 |
But thou, O Jehovah, will abide forever, and thy memorial to all generations.
אתה תקום תרחם ציון כי-עת לחננה כי-בא מועד | 13 |
Thou will arise, and have mercy upon Zion, for it is time to have pity upon her, yea, the set time has come.
כי-רצו עבדיך את-אבניה ואת-עפרה יחננו | 14 |
For thy servants take pleasure in her stones, and have pity upon her dust.
וייראו גוים את-שם יהוה וכל-מלכי הארץ את-כבודך | 15 |
So the nations shall fear the name of Jehovah, and all the kings of the earth thy glory.
כי-בנה יהוה ציון-- נראה בכבודו | 16 |
For Jehovah has built up Zion. He has appeared in his glory.
פנה אל-תפלת הערער ולא-בזה את-תפלתם | 17 |
He has regarded the prayer of the destitute, and has not despised their prayer.
תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל-יה | 18 |
This shall be written for the generation to come. And a people which shall be created shall praise Jehovah.
כי-השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל-ארץ הביט | 19 |
For he has looked down from the height of his sanctuary. From heaven Jehovah beheld the earth,
לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה | 20 |
to hear the sighing of the prisoner, to loose those who are appointed to death,
לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם | 21 |
that men may declare the name of Jehovah in Zion, and his praise in Jerusalem,
בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את-יהוה | 22 |
when the peoples are gathered together, and the kingdoms, to serve Jehovah.
ענה בדרך כחו (כחי) קצר ימי | 23 |
He weakened my strength in the way. He shortened my days.
אמר--אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך | 24 |
I said, O my God, take me not away in the midst of my days. Thy years are throughout all generations.
לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים | 25 |
Of old thou laid the foundation of the earth, and the heavens are the work of thy hands.
המה יאבדו-- ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו | 26 |
They shall perish, but thou shall endure. Yea, all of them shall grow old like a garment. As a vesture thou shall change them, and they shall be changed,
ואתה-הוא ושנותיך לא יתמו | 27 |
but thou are the same, and thy years shall have no end.
בני-עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון | 28 |
The sons of thy servants shall continue, and their seed shall be established before thee.