< תהילים 10 >
למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה | 1 |
HERR, warum trittst du so ferne, verbirgst dich in Zeiten der Not?
בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו | 2 |
Vom Übermut des Gottlosen wird dem Elenden bang; möchten doch von den Ränken diejenigen betroffen werden, welche sie ausgeheckt haben!
כי-הלל רשע על-תאות נפשו ובצע ברך נאץ יהוה | 3 |
Denn der Gottlose rühmt sich der Gelüste seines Herzens, und der Habsüchtige verwünscht, verlästert den HERRN.
רשע--כגבה אפו בל-ידרש אין אלהים כל-מזמותיו | 4 |
Der Gottlose in seinem Hochmut fragt nicht nach [Gott]; alle seine Pläne sind ohne Gott.
יחילו דרכו בכל-עת--מרום משפטיך מנגדו כל-צורריו יפיח בהם | 5 |
Seine Unternehmungen gelingen immer; deine Gerichte sind fern von ihm; er schnaubt alle seine Feinde an.
אמר בלבו בל-אמוט לדר ודר אשר לא-ברע | 6 |
Er spricht in seinem Herzen: «Ich werde niemals wanken; das geht stets so fort, daß mich kein Unglück trifft!»
אלה פיהו מלא--ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון | 7 |
Sein Mund ist voll Fluchens, Trug und Trotz; unter seiner Zunge ist Jammer und Not.
ישב במארב חצרים--במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו | 8 |
Er liegt auf der Lauer hinter der Mauer, im Verborgenen den Unschuldigen zu ermorden; seine Augen spähen den Wehrlosen aus.
יארב במסתר כאריה בסכה-- יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו | 9 |
Er lauert im Verborgenen wie ein Löwe im dichten Gebüsch; er lauert, daß er den Schwachen fange; er fängt den Schwachen und schleppt ihn fort in seinem Netz.
ודכה (ידכה) ישח ונפל בעצומיו חלכאים (חל כאים) | 10 |
Er duckt sich, kauert nieder, und durch seine starken Pranken fallen die Wehrlosen.
אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל-ראה לנצח | 11 |
Er spricht in seinem Herzen: «Gott hat es vergessen, er hat sein Angesicht verborgen, er sieht es nie!»
קומה יהוה--אל נשא ידך אל-תשכח עניים (ענוים) | 12 |
HERR, stehe auf! Erhebe, o Gott, deine Hand! Vergiß der Elenden nicht!
על-מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש | 13 |
Warum soll der Frevler Gott lästern und in seinem Herzen sprechen, du fragst nicht darnach?
ראתה כי-אתה עמל וכעס תביט-- לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר | 14 |
Du hast es wohl gesehen! Denn du gibst auf Beleidigung und Kränkung acht, um es in deine Hand zu nehmen; der Wehrlose überläßt es dir, der du der Waisen Helfer bist!
שבר זרוע רשע ורע תדרוש-רשעו בל-תמצא | 15 |
Zerbrich den Arm des Gottlosen! Und wenn du nach der Schuld des Bösewichts forschest, solltest du sie nicht herausfinden?
יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו | 16 |
Der HERR ist König immer und ewig; die Heiden sind verschwunden aus seinem Land!
תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך | 17 |
Das Verlangen der Elenden hast du, o HERR, gehört; du achtest auf ihr Herz, leihst ihnen dein Ohr,
לשפט יתום ודך בל-יוסיף עוד--לערץ אנוש מן-הארץ | 18 |
daß du der Waise und dem Unterdrückten Recht schaffest, daß kein Mensch von der Erde fortan Schrecken verbreite.