תהילים 10

1 למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה

Warum, o HERR, stehst du so fern, verhüllst dir (das Auge) in Zeiten der Not?

2 בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו

Beim Hochmut der Gottlosen wird dem Bedrückten bange: möchten sie selbst sich fangen in den Anschlägen, die sie ersinnen!

3 כי-הלל רשע על-תאות נפשו ובצע ברך נאץ יהוה

Denn der Frevler rühmt sich jubelnd seiner frechen Gelüste, und der Wucherer gibt dem HERRN den Abschied, lästert ihn.

4 רשע--כגבה אפו בל-ידרש אין אלהים כל-מזמותיו

Der Frevler wähnt in seinem Stolz: »Gott fragt nicht danach!« »Es gibt keinen Gott!« – dahin geht all sein Denken.

5 יחילו דרכו בכל-עת--מרום משפטיך מנגדו כל-צורריו יפיח בהם

Allezeit hat er ja Glück in seinem Tun, deine Strafgerichte bleiben himmelweit fern von ihm, alle seine Gegner – er bietet ihnen Hohn.

6 אמר בלבו בל-אמוט לדר ודר אשר לא-ברע

Er denkt im Herzen: »Nie komm’ ich zu Fall; nun und nimmer wird Unglück mich treffen!«

7 אלה פיהו מלא--ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון

Sein Mund ist voll Fluchens, voll Täuschung und Gewalttat; unter seiner Zunge birgt sich Unheil und Frevel.

8 ישב במארב חצרים--במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו

In (abgelegnen) Gehöften liegt er im Hinterhalt, ermordet den Schuldlosen insgeheim, nach dem Hilflosen spähen seine Augen.

9 יארב במסתר כאריה בסכה-- יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו

Er lauert im Versteck wie der Löwe in seinem Dickicht, er lauert, den Elenden zu haschen; er hascht den Elenden, indem er ihn in sein Netz zieht;

10 ודכה (ידכה) ישח ונפל בעצומיו חלכאים (חל כאים)

er duckt sich, kauert nieder, und die Hilflosen fallen ihm in die Klauen.

11 אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל-ראה לנצח

Er denkt in seinem Herzen: »Gott hat’s vergessen, hat sein Antlitz verhüllt: er sieht es nimmer!«

12 קומה יהוה--אל נשא ידך אל-תשכח עניים (ענוים)

Steh auf, o HERR, erhebe, o Gott, deinen Arm, vergiß die Elenden nicht!

13 על-מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש

Warum darf der Frevler Gott lästern, darf denken in seinem Herzen: »Du fragst nicht danach«?

14 ראתה כי-אתה עמל וכעס תביט-- לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר

Du hast es wohl gesehn, denn auf Unheil und Herzeleid achtest du wohl, in deine Hand es zu nehmen; du bist’s, dem der Schwache es anheimstellt, der Waise bist du ein Helfer.

15 שבר זרוע רשע ורע תדרוש-רשעו בל-תמצא

Zerschmettre den Arm des Frevlers und suche des Bösewichts gottloses Wesen heim, bis nichts mehr von ihm zu finden!

16 יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו

Der HERR ist König auf immer und ewig: verschwinden müssen die Heiden aus seinem Lande!

17 תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך

Das Verlangen der Elenden hörst du, o HERR; du stärkst ihren Mut, leihst ihnen dein Ohr,

18 לשפט יתום ודך בל-יוסיף עוד--לערץ אנוש מן-הארץ

um den Waisen und Bedrückten Recht zu schaffen: nicht soll ein Mensch, der zur Erde gehört, noch ferner schrecken.