< תהילים 10 >

למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה 1
Pourquoi, ô Eternel, te tiens-tu éloigné? Te dérobes-tu au temps de la détresse?
בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו 2
Dans son arrogance, le méchant persécute le pauvre: qu’il tombe victime des mauvais desseins qu’il médite!
כי-הלל רשע על-תאות נפשו ובצע ברך נאץ יהוה 3
car il se glorifie, le méchant, des passions de son âme; le spoliateur blasphème, outrage l’Eternel.
רשע--כגבה אפו בל-ידרש אין אלהים כל-מזמותיו 4
Avec son caractère hautain, le méchant ne s’inquiète de rien: "Il n’est point de Dieu!" Voilà le fond de sa pensée.
יחילו דרכו בכל-עת--מרום משפטיך מנגדו כל-צורריו יפיח בהם 5
Ses voies sont prospères en tout temps, tes jugements passent au-dessus de sa tête; tous ses adversaires, il les renverse d’un souffle.
אמר בלבו בל-אמוט לדר ודר אשר לא-ברע 6
Il dit en son cœur: "Je ne chancellerai point; jamais, au grand jamais, je ne serai dans l’adversité."
אלה פיהו מלא--ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון 7
Sa bouche est pleine de parjure, de perfidie et de violence; sa langue est au service du mal et de l’iniquité.
ישב במארב חצרים--במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו 8
Il se met en embuscade dans les villages; à la dérobée, il fait périr l’innocent, ses yeux guettent le malheureux.
יארב במסתר כאריה בסכה-- יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו 9
Comme le lion dans le fourré, il dresse de secrètes embûches; il les dresse pour s’emparer du pauvre, il s’empare du pauvre en l’attirant dans son filet.
ודכה (ידכה) ישח ונפל בעצומיו חלכאים (חל כאים) 10
Il s’accroupit, se tapit, et les malheureux tombent dans ses griffes.
אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל-ראה לנצח 11
Il dit en son cœur: "Dieu est sujet à l’oubli, il dérobe sa face; jamais il ne voit rien."
קומה יהוה--אל נשא ידך אל-תשכח עניים (ענוים) 12
Ah! Seigneur, lève-toi! Dieu puissant, brandis ta main, n’oublie point les humbles.
על-מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש 13
Pourquoi l’impie outragerait-il Dieu, dirait-il en son cœur que tu ne demandes aucun compte?
ראתה כי-אתה עמל וכעס תביט-- לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר 14
Tu vois tout: tu regardes misères et chagrins, pour les protéger de ta main. A toi s’abandonne le malheureux, l’orphelin, tu lui prêtes assistance.
שבר זרוע רשע ורע תדרוש-רשעו בל-תמצא 15
Brise le bras de l’impie, le méchant… châtie sa perversité, pour qu’il n’en soit plus trouvé trace.
יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו 16
L’Eternel est roi à tout jamais: les peuples disparaissent de son pays.
תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך 17
Tu entends le souhait des humbles, Eternel, tu affermis leur cœur, tu leur prêtes l’oreille,
לשפט יתום ודך בל-יוסיף עוד--לערץ אנוש מן-הארץ 18
en vue de rendre justice à l’orphelin, à l’opprimé, pour que nul mortel n’agisse plus tyranniquement sur terre.

< תהילים 10 >