< תהילים 10 >

למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה 1
Why standest thou afar off, O LORD? why hidest thou thyself in times of trouble?
בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו 2
In the pride of the wicked the poor is hotly pursued; let them be taken in the devices that they have imagined.
כי-הלל רשע על-תאות נפשו ובצע ברך נאץ יהוה 3
For the wicked boasteth of his heart’s desire, and the covetous renounceth, [yea], contemneth the LORD.
רשע--כגבה אפו בל-ידרש אין אלהים כל-מזמותיו 4
The wicked, in the pride of his countenance, [saith], He will not require [it]. All his thoughts are, There is no God.
יחילו דרכו בכל-עת--מרום משפטיך מנגדו כל-צורריו יפיח בהם 5
His ways are firm at all times; thy judgments are far above out of his sight: as for all his adversaries, he puffeth at them.
אמר בלבו בל-אמוט לדר ודר אשר לא-ברע 6
He saith in his heart, I shall not be moved: to all generations I shall not be in adversity.
אלה פיהו מלא--ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון 7
His mouth is full of cursing and deceit and oppression: under his tongue is mischief and iniquity.
ישב במארב חצרים--במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו 8
He sitteth in the lurking places of the villages: in the covert places doth he murder the innocent: his eyes are privily set against the helpless.
יארב במסתר כאריה בסכה-- יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו 9
He lurketh in the covert as a lion in his den: he lieth in wait to catch the poor: he doth catch the poor, when he draweth him in his net.
ודכה (ידכה) ישח ונפל בעצומיו חלכאים (חל כאים) 10
He croucheth, he boweth down, and the helpless fall by his strong ones.
אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל-ראה לנצח 11
He saith in his heart, God hath forgotten: he hideth his face; he will never see it.
קומה יהוה--אל נשא ידך אל-תשכח עניים (ענוים) 12
Arise, O LORD; O God, lift up thine hand: forget not the poor.
על-מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש 13
Wherefore doth the wicked contemn God, and say in his heart, Thou wilt not require [it]?
ראתה כי-אתה עמל וכעס תביט-- לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר 14
Thon hast seen [it]; for thou beholdest mischief and spite, to take it into thy hand: the helpless committeth [himself] unto thee; thou hast been the helper of the fatherless.
שבר זרוע רשע ורע תדרוש-רשעו בל-תמצא 15
Break thou the arm of the wicked; and as for the evil man, seek out his wickedness till thou find none.
יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו 16
The LORD is King for ever and ever: the nations are perished out of his land.
תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך 17
LORD, thou hast heard the desire of the meek: thou wilt prepare their heart, thou wilt cause thine ear to hear:
לשפט יתום ודך בל-יוסיף עוד--לערץ אנוש מן-הארץ 18
To judge the fatherless and the oppressed, that man which is of the earth may be terrible no more.

< תהילים 10 >