תהילים 10
| למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה | 1 |
Wherefore, O Lord, standest thou afar off? hidest thyself in times of distress?
| בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו | 2 |
In the pride of the wicked doth he hotly pursue the poor: they are seized through the plans that those have devised.
| כי-הלל רשע על-תאות נפשו ובצע ברך נאץ יהוה | 3 |
For the wicked boasteth of the longing of his soul, and the robber blesseth himself when he hath despised the Lord.
| רשע--כגבה אפו בל-ידרש אין אלהים כל-מזמותיו | 4 |
The wicked, according to the pride of his wrathfulness, [saith, ] He will not require, There is no God [in] all his plans.
| יחילו דרכו בכל-עת--מרום משפטיך מנגדו כל-צורריו יפיח בהם | 5 |
Prosperous are his ways at all times; far in the height [remain] thy punishments away from him: all his assailants—he puffeth at them.
| אמר בלבו בל-אמוט לדר ודר אשר לא-ברע | 6 |
He saith in his heart, I shall not be moved; I shall be for many generations, and without adversity.
| אלה פיהו מלא--ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון | 7 |
Of the false oaths is his mouth full, and deceit and fraud: under his tongue is mischief and wickedness.
| ישב במארב חצרים--במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו | 8 |
He sitteth in the lurking-places of the villages; in the secret places doth he murder the innocent: his eyes search for the unfortunate.
| יארב במסתר כאריה בסכה-- יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו | 9 |
He lieth in wait in a secret place like a lion in his den; he lieth in wait to snatch up the poor: he snatcheth up the poor, as they draweth him into his net.
| ודכה (ידכה) ישח ונפל בעצומיו חלכאים (חל כאים) | 10 |
He croucheth, he bendeth himself, and the unfortunate fall through his might.
| אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל-ראה לנצח | 11 |
He saith in his heart, God hath forgotten; he hath hidden his face; he will never see it.
| קומה יהוה--אל נשא ידך אל-תשכח עניים (ענוים) | 12 |
Arise, O Lord; O God, lift up thy hand: forget not the afflicted.
| על-מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש | 13 |
For what doth the wicked despise God? [why] doth he say in his heart, Thou wilt not require it?
| ראתה כי-אתה עמל וכעס תביט-- לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר | 14 |
Thou hast seen it: for thou beholdest mischief and despiteful acts, to requite it with thy hand: unto thee the unfortunate committeth himself; unto the fatherless hast thou [ever] been a helper.
| שבר זרוע רשע ורע תדרוש-רשעו בל-תמצא | 15 |
Break thou the arm of the wicked; and of the bad man—thou wilt inquire for his wickedness [till] thou find none.
| יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו | 16 |
The Lord is King for ever and ever: nations are perished out of his land.
| תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך | 17 |
The longing of the afflicted dost thou hear, O Lord! thou wilt strengthen their heart, thou wilt cause thy ear to listen:
| לשפט יתום ודך בל-יוסיף עוד--לערץ אנוש מן-הארץ | 18 |
To judge the fatherless and the oppressed, that not farther more shall be arrogant the mortal from the earth.
