תהילים 10
| למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה | 1 |
Why standest thou afar off, O LORD? [why] hidest thou [thyself] in times of trouble?
| בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו | 2 |
The wicked in [his] pride doth persecute the poor: let them be taken in the devices that they have imagined.
| כי-הלל רשע על-תאות נפשו ובצע ברך נאץ יהוה | 3 |
For the wicked boasteth of his heart’s desire, and blesseth the covetous, [whom] the LORD abhorreth.
| רשע--כגבה אפו בל-ידרש אין אלהים כל-מזמותיו | 4 |
The wicked, through the pride of his countenance, will not seek [after God: ] God [is] not in all his thoughts.
| יחילו דרכו בכל-עת--מרום משפטיך מנגדו כל-צורריו יפיח בהם | 5 |
His ways are always grievous; thy judgments [are] far above out of his sight: [as for] all his enemies, he puffeth at them.
| אמר בלבו בל-אמוט לדר ודר אשר לא-ברע | 6 |
He hath said in his heart, I shall not be moved: for [I shall] never [be] in adversity.
| אלה פיהו מלא--ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון | 7 |
His mouth is full of cursing and deceit and fraud: under his tongue [is] mischief and vanity.
| ישב במארב חצרים--במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו | 8 |
He sitteth in the lurking places of the villages: in the secret places doth he murder the innocent: his eyes are privily set against the poor.
| יארב במסתר כאריה בסכה-- יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו | 9 |
He lieth in wait secretly as a lion in his den: he lieth in wait to catch the poor: he doth catch the poor, when he draweth him into his net.
| ודכה (ידכה) ישח ונפל בעצומיו חלכאים (חל כאים) | 10 |
He croucheth, [and] humbleth himself, that the poor may fall by his strong ones.
| אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל-ראה לנצח | 11 |
He hath said in his heart, God hath forgotten: he hideth his face; he will never see [it].
| קומה יהוה--אל נשא ידך אל-תשכח עניים (ענוים) | 12 |
Arise, O LORD; O God, lift up thine hand: forget not the humble.
| על-מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש | 13 |
Wherefore doth the wicked contemn God? he hath said in his heart, Thou wilt not require [it].
| ראתה כי-אתה עמל וכעס תביט-- לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר | 14 |
Thou hast seen [it; ] for thou beholdest mischief and spite, to requite [it] with thy hand: the poor committeth himself unto thee; thou art the helper of the fatherless.
| שבר זרוע רשע ורע תדרוש-רשעו בל-תמצא | 15 |
Break thou the arm of the wicked and the evil [man: ] seek out his wickedness [till] thou find none.
| יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו | 16 |
The LORD [is] King for ever and ever: the heathen are perished out of his land.
| תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך | 17 |
LORD, thou hast heard the desire of the humble: thou wilt prepare their heart, thou wilt cause thine ear to hear:
| לשפט יתום ודך בל-יוסיף עוד--לערץ אנוש מן-הארץ | 18 |
To judge the fatherless and the oppressed, that the man of the earth may no more oppress.
