< תהילים 10 >

למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה 1
Why standest thou afar off, O Yhwh? why hidest thou thyself in times of trouble?
בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו 2
The wicked in his pride doth persecute the poor: let them be taken in the devices that they have imagined.
כי-הלל רשע על-תאות נפשו ובצע ברך נאץ יהוה 3
For the wicked boasteth of his heart’s desire, and blesseth the covetous, whom Yhwh abhorreth.
רשע--כגבה אפו בל-ידרש אין אלהים כל-מזמותיו 4
The wicked, through the pride of his countenance, will not seek after God: God is not in all his thoughts.
יחילו דרכו בכל-עת--מרום משפטיך מנגדו כל-צורריו יפיח בהם 5
His ways are always grievous; thy judgments are far above out of his sight: as for all his enemies, he puffeth at them.
אמר בלבו בל-אמוט לדר ודר אשר לא-ברע 6
He hath said in his heart, I shall not be moved: for I shall never be in adversity.
אלה פיהו מלא--ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון 7
His mouth is full of cursing and deceit and fraud: under his tongue is mischief and vanity.
ישב במארב חצרים--במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו 8
He sitteth in the lurking places of the villages: in the secret places doth he murder the innocent: his eyes are privily set against the poor.
יארב במסתר כאריה בסכה-- יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו 9
He lieth in wait secretly as a lion in his den: he lieth in wait to catch the poor: he doth catch the poor, when he draweth him into his net.
ודכה (ידכה) ישח ונפל בעצומיו חלכאים (חל כאים) 10
He croucheth, and humbleth himself, that the poor may fall by his strong ones.
אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל-ראה לנצח 11
He hath said in his heart, God hath forgotten: he hideth his face; he will never see it.
קומה יהוה--אל נשא ידך אל-תשכח עניים (ענוים) 12
Arise, O Yhwh; O God, lift up thine hand: forget not the humble.
על-מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש 13
Wherefore doth the wicked contemn God? he hath said in his heart, Thou wilt not require it.
ראתה כי-אתה עמל וכעס תביט-- לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר 14
Thou hast seen it; for thou beholdest mischief and spite, to requite it with thy hand: the poor committeth himself unto thee; thou art the helper of the fatherless.
שבר זרוע רשע ורע תדרוש-רשעו בל-תמצא 15
Break thou the arm of the wicked and the evil man: seek out his wickedness till thou find none.
יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו 16
Yhwh is King for ever and ever: the heathen are perished out of his land.
תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך 17
Yhwh, thou hast heard the desire of the humble: thou wilt prepare their heart, thou wilt cause thine ear to hear:
לשפט יתום ודך בל-יוסיף עוד--לערץ אנוש מן-הארץ 18
To judge the fatherless and the oppressed, that the man of the earth may no more oppress.

< תהילים 10 >