< תהילים 10 >

למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה 1
Why, Jehovah, standest thou afar off? [Why] hidest thou thyself in times of distress?
בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו 2
The wicked, in his pride, doth hotly pursue the afflicted. They shall be taken in the devices that they have imagined.
כי-הלל רשע על-תאות נפשו ובצע ברך נאץ יהוה 3
For the wicked boasteth of his soul's desire, and he blesseth the covetous; he contemneth Jehovah.
רשע--כגבה אפו בל-ידרש אין אלהים כל-מזמותיו 4
The wicked [saith], in the haughtiness of his countenance, He doth not search out: all his thoughts are, There is no God!
יחילו דרכו בכל-עת--מרום משפטיך מנגדו כל-צורריו יפיח בהם 5
His ways always succeed; thy judgments are far above out of his sight; [as for] all his adversaries, he puffeth at them.
אמר בלבו בל-אמוט לדר ודר אשר לא-ברע 6
He saith in his heart, I shall not be moved; from generation to generation I shall be in no adversity.
אלה פיהו מלא--ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון 7
His mouth is full of cursing, and deceit, and oppression; under his tongue is mischief and iniquity.
ישב במארב חצרים--במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו 8
He sitteth in the lurking-places of the villages; in the secret places doth he slay the innocent: his eyes watch for the wretched.
יארב במסתר כאריה בסכה-- יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו 9
He lieth in wait secretly, like a lion in his thicket; he lieth in wait to catch the afflicted: he doth catch the afflicted, drawing him into his net.
ודכה (ידכה) ישח ונפל בעצומיו חלכאים (חל כאים) 10
He croucheth, he boweth down, that the wretched may fall by his strong ones.
אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל-ראה לנצח 11
He saith in his heart, God hath forgotten, he hideth his face, he will never see [it].
קומה יהוה--אל נשא ידך אל-תשכח עניים (ענוים) 12
Arise, Jehovah; O God, lift up thy hand: forget not the afflicted.
על-מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש 13
Wherefore doth the wicked contemn God? He hath said in his heart, Thou wilt not require [it].
ראתה כי-אתה עמל וכעס תביט-- לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר 14
Thou hast seen [it], for thou thyself beholdest trouble and vexation, to requite by thy hand. The wretched committeth himself unto thee; thou hast been the helper of the fatherless.
שבר זרוע רשע ורע תדרוש-רשעו בל-תמצא 15
Break thou the arm of the wicked, and as for the evil man, seek out his wickedness [till] thou find none.
יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו 16
Jehovah is King for ever and ever: the nations have perished out of his land.
תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך 17
Jehovah, thou hast heard the desire of the meek, thou hast established their heart: thou causest thine ear to hear,
לשפט יתום ודך בל-יוסיף עוד--לערץ אנוש מן-הארץ 18
To do justice to the fatherless and the oppressed one, that the man of the earth may terrify no more.

< תהילים 10 >