< תהילים 10 >
למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה | 1 |
Why, Jehovah, standest thou afar off? [Why] hidest thou thyself in times of distress?
בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו | 2 |
The wicked, in his pride, doth hotly pursue the afflicted. They shall be taken in the devices that they have imagined.
כי-הלל רשע על-תאות נפשו ובצע ברך נאץ יהוה | 3 |
For the wicked boasteth of his soul's desire, and he blesseth the covetous; he contemneth Jehovah.
רשע--כגבה אפו בל-ידרש אין אלהים כל-מזמותיו | 4 |
The wicked [saith], in the haughtiness of his countenance, He doth not search out: all his thoughts are, There is no God!
יחילו דרכו בכל-עת--מרום משפטיך מנגדו כל-צורריו יפיח בהם | 5 |
His ways always succeed; thy judgments are far above out of his sight; [as for] all his adversaries, he puffeth at them.
אמר בלבו בל-אמוט לדר ודר אשר לא-ברע | 6 |
He saith in his heart, I shall not be moved; from generation to generation I shall be in no adversity.
אלה פיהו מלא--ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון | 7 |
His mouth is full of cursing, and deceit, and oppression; under his tongue is mischief and iniquity.
ישב במארב חצרים--במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו | 8 |
He sitteth in the lurking-places of the villages; in the secret places doth he slay the innocent: his eyes watch for the wretched.
יארב במסתר כאריה בסכה-- יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו | 9 |
He lieth in wait secretly, like a lion in his thicket; he lieth in wait to catch the afflicted: he doth catch the afflicted, drawing him into his net.
ודכה (ידכה) ישח ונפל בעצומיו חלכאים (חל כאים) | 10 |
He croucheth, he boweth down, that the wretched may fall by his strong ones.
אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל-ראה לנצח | 11 |
He saith in his heart, God hath forgotten, he hideth his face, he will never see [it].
קומה יהוה--אל נשא ידך אל-תשכח עניים (ענוים) | 12 |
Arise, Jehovah; O God, lift up thy hand: forget not the afflicted.
על-מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש | 13 |
Wherefore doth the wicked contemn God? He hath said in his heart, Thou wilt not require [it].
ראתה כי-אתה עמל וכעס תביט-- לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר | 14 |
Thou hast seen [it], for thou thyself beholdest trouble and vexation, to requite by thy hand. The wretched committeth himself unto thee; thou hast been the helper of the fatherless.
שבר זרוע רשע ורע תדרוש-רשעו בל-תמצא | 15 |
Break thou the arm of the wicked, and as for the evil man, seek out his wickedness [till] thou find none.
יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו | 16 |
Jehovah is King for ever and ever: the nations have perished out of his land.
תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך | 17 |
Jehovah, thou hast heard the desire of the meek, thou hast established their heart: thou causest thine ear to hear,
לשפט יתום ודך בל-יוסיף עוד--לערץ אנוש מן-הארץ | 18 |
To do justice to the fatherless and the oppressed one, that the man of the earth may terrify no more.