< תהילים 10 >
למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה | 1 |
Hvorfor staar du saa fjernt, o Herre, hvi dølger du dig i Trængselstider?
בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו | 2 |
Den gudløse jager i Hovmod den arme, fanger ham i de Rænker, han spinder;
כי-הלל רשע על-תאות נפשו ובצע ברך נאץ יהוה | 3 |
thi den gudløse praler af sin Sjæls Attraa, den gridske forbander, ringeagter HERREN.
רשע--כגבה אפו בל-ידרש אין אלהים כל-מזמותיו | 4 |
Den gudløse siger i Hovmod: »Han hjemsøger ej, der er ingen Gud«; det er alle hans Tanker.
יחילו דרכו בכל-עת--מרום משפטיך מנגדו כל-צורריו יפיח בהם | 5 |
Dog altid lykkes hans Vej, højt over ham gaar dine Domme; han blæser ad alle sine Fjender.
אמר בלבו בל-אמוט לדר ודר אשר לא-ברע | 6 |
Han siger i Hjertet: »Jeg rokkes ej, kommer ikke i Nød fra Slægt til Slægt.«
אלה פיהו מלא--ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון | 7 |
Hans Mund er fuld af Banden og Svig og Vold, Fordærv og Uret er under hans Tunge;
ישב במארב חצרים--במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו | 8 |
han lægger sig paa Lur i Landsbyer, dræber i Løn den skyldfri, efter Staklen spejder hans Øjne;
יארב במסתר כאריה בסכה-- יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו | 9 |
han lurer i Skjul som Løve i Krat, paa at fange den arme lurer han, han fanger den arme ind i sit Garn;
ודכה (ידכה) ישח ונפל בעצומיו חלכאים (חל כאים) | 10 |
han dukker sig, sidder paa Spring, og Staklerne falder i hans Kløer.
אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל-ראה לנצח | 11 |
Han siger i Hjertet: »Gud glemmer, han skjuler sit Aasyn; han ser det aldrig.«
קומה יהוה--אל נשא ידך אל-תשכח עניים (ענוים) | 12 |
Rejs dig, HERRE! Gud, løft din Haand, de arme glemme du ikke!
על-מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש | 13 |
Hvorfor skal en gudløs spotte Gud, sige i Hjertet, du hjemsøger ikke?
ראתה כי-אתה עמל וכעס תביט-- לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר | 14 |
Du skuer dog Møje og Kvide, ser det og tager det i din Haand; Staklen tyr hen til dig, du er den faderløses Hjælper.
שבר זרוע רשע ורע תדרוש-רשעו בל-תמצא | 15 |
Knus den ondes, den gudløses Arm, hjemsøg hans Gudløshed, saa den ej findes!
יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו | 16 |
HERREN er Konge evigt og altid, Hedningerne er ryddet bort af hans Land;
תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך | 17 |
du har hørt de ydmyges Ønske, HERRE, du styrker deres Hjerte, vender Øret til
לשפט יתום ודך בל-יוסיף עוד--לערץ אנוש מן-הארץ | 18 |
for at skaffe fortrykte og faderløse Ret. Ikke skal dødelige mer øve Vold.