משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל | 1 |
לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה | 2 |
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים | 3 |
לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה | 4 |
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה | 5 |
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם | 6 |
יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו | 7 |
שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך | 8 |
כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך | 9 |
בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא | 10 |
אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם | 11 |
נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585) | 12 |
כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל | 13 |
גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו | 14 |
בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם | 15 |
כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם | 16 |
כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף | 17 |
והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם | 18 |
כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח | 19 |
חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה | 20 |
בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר | 21 |
עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת | 22 |
תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם | 23 |
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב | 24 |
ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם | 25 |
גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם | 26 |
בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה | 27 |
אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני | 28 |
תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו | 29 |
לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי | 30 |
ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו | 31 |
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם | 32 |
ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה | 33 |