מִשְׁלֵי 1
| משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל | 1 |
Detta är Salomos Ordspråk, Davids sons, Israels Konungs;
| לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה | 2 |
Till att deraf lära vishet och tukt;
| לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים | 3 |
Förstånd, klokhet, rättfärdighet, dom och fromhet;
| לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה | 4 |
Att de fåkunnige måga varda vise, och de ynglingar förnuftige och försigtige.
| ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה | 5 |
Den der vis är, han hörer till, och förbättrar sig; och den der förståndig är, han tager vid råd;
| להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם | 6 |
Att han skall förstå ordspråk, och deras uttydelse; de visas läro, och deras gåtor.
| יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו | 7 |
Herrans fruktan är begynnelsen till att lära; de galna förakta vishet och tuktan.
| שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך | 8 |
Min son, hör dins faders tuktan, och förlåt icke dine moders bud;
| כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך | 9 |
Ty detta är dino hufvude en skön prydning, och en kedja om din hals.
| בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא | 10 |
Min son, om skalkar locka dig, så följ icke;
| אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם | 11 |
Om de säga: Gack med oss, vi vilje vakta efter blod, och gildra för den oskyldiga utan sak;
| נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585) | 12 |
Vi vilje dem uppsluka lefvande, såsom helvetet; och de fromma, såsom dem der neder i grafvena fara; (Sheol h7585)
| כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל | 13 |
Vi vilje finna stora ägodelar; vi vilje fylla vår hus med rof;
| גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו | 14 |
Vågat med oss; en pung skall vara allas våras.
| בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם | 15 |
Min son, vandra intet den vägen med dem; vakta din fot för deras stig.
| כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם | 16 |
Ty deras fötter löpa till det ondt är, och skynda sig till att utgjuta blod.
| כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף | 17 |
Ty det är fåfängt utkasta nät för foglarnas ögon;
| והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם | 18 |
Och vakta de sjelfve efter hvarsannars blod; och den ene står efter den andras lif.
| כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח | 19 |
Alltså göra alle girige, att den ene tager dem andra lifvet bort.
| חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה | 20 |
Visheten klagar ute, och låter höra sig på gatomen.
| בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר | 21 |
Hon ropar i partomen ut för folket; hon talar sin ord i stadenom:
| עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת | 22 |
Huru länge viljen I, fåkunnige, fåkunnige vara; och de bespottare lust hafva till gabberi, och de galne hata lärdom?
| תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם | 23 |
Vänder eder till mitt straff; si, jag vill utsäga eder min anda, och göra eder min ord kunnig.
| יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב | 24 |
Efter jag nu kallar, och I neken det; jag räcker mina hand ut, och ingen aktar dertill;
| ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם | 25 |
Och I låten fara all min råd, och viljen icke mitt straff;
| גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם | 26 |
Så vill jag ock le åt edro ofärd, och begabba eder, när det kommer som I frukten;
| בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה | 27 |
När öfver eder kommer, såsom en storm, det I frukten, och edor ofärd såsom ett väder; när öfver eder kommer ångest och nöd.
| אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני | 28 |
Då skola de åkalla mig, men jag skall intet svara; de skola bittida söka mig, och intet finna;
| תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו | 29 |
Derföre, att de hatade lärdom, och ville icke hafva Herrans fruktan;
| לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי | 30 |
Ville icke mitt råd, och lastade all min straff.
| ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו | 31 |
Så skola de äta af sins väsendes frukt, och af sin råd mätte varda;
| כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם | 32 |
Att de fåkunnigas luste dräper dem, och de galnas lycka förgör dem.
| ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה | 33 |
Men den mig hörer, han skall säker blifva, och nog hafva, och för intet ondt frukta.
