< מִשְׁלֵי 1 >
משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל | 1 |
Los proverbios de Salomón, hijo de David, rey de Israel,
לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה | 2 |
Para conocer sabiduría y disciplina, Para comprender las palabras de inteligencia,
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים | 3 |
Para recibir disciplina y enseñanza, Justicia, derecho y equidad,
לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה | 4 |
Para dar sagacidad al incauto, Y a los jóvenes conocimiento y discreción.
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה | 5 |
Oirá el sabio y aumentará el saber, Y el entendido obtendrá habilidades.
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם | 6 |
Entenderá el proverbio y el dicho profundo, Las palabras de los sabios y sus enigmas.
יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו | 7 |
El principio de la sabiduría es el temor a Yavé. Los insensatos desprecian la sabiduría y la disciplina.
שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך | 8 |
Escucha, hijo mío, la enseñanza de tu padre, Y no abandones la instrucción de tu madre,
כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך | 9 |
Porque hermosa diadema será en tu cabeza Y collar en tu cuello.
בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא | 10 |
Hijo mío, si los pervertidos te quieren seducir, No consientas.
אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם | 11 |
Si dicen: Ven con nosotros a tender trampas mortales, Acechemos sin motivo al inocente.
נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol ) | 12 |
¡Los devoraremos vivos, como el Seol, Enteros, como los que bajan a la fosa! (Sheol )
כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל | 13 |
Hallaremos objetos valiosos. Llenaremos nuestras casas del botín.
גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו | 14 |
Comparte tu suerte con nosotros, Y tengamos todos una sola bolsa.
בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם | 15 |
Hijo mío, no andes en el camino de ellos. Aparta tu pie de sus senderos,
כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם | 16 |
Porque sus pies corren hacia el mal Y se apresuran a derramar sangre.
כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף | 17 |
En vano se tiende la red Ante los ojos de las aves.
והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם | 18 |
Pero ellos colocan trampas a su propia sangre, Y ante sus propias vidas tienden acechanza.
כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח | 19 |
Tales son los senderos del que es dado a codicia, La cual quita la vida a los que la tienen.
חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה | 20 |
La Sabiduría clama en las calles Y da su voz en las plazas.
בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר | 21 |
Proclama sobre los muros, Y en las entradas de las puertas pregona sus palabras:
עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת | 22 |
Oh simples ¿hasta cuándo amarán la ingenuidad? ¿Hasta cuando los burladores amarán la burla, Los insensatos aborrecerán el saber?
תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם | 23 |
¡Regresen ante mi reprensión, Y les manifestaré mi espíritu, Y les haré conocer mis palabras!
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב | 24 |
Pero por cuanto llamé y rehusaron. Extendí mi mano, y no hubo quién escuchara.
ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם | 25 |
Desecharon todo mi consejo, Y no quisieron mi reprensión.
גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם | 26 |
Yo también me reiré cuando llegue su calamidad Y me burlaré cuando los alcance lo que temen.
בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה | 27 |
Cuando lo que temen venga como destrucción, Su calamidad llegue como un remolino de viento Y vengan sobre ustedes tribulación y angustia.
אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני | 28 |
Entonces me llamarán, y no responderé, Me buscarán, pero no me hallarán,
תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו | 29 |
Por cuanto aborrecieron el conocimiento Y no escogieron el temor a Yavé.
לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי | 30 |
No quisieron mi consejo Y menospreciaron toda reprensión mía.
ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו | 31 |
Entonces comerán el fruto de su camino Y se saciarán de sus propios consejos.
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם | 32 |
El descarrío de los simples los matará, Y la dejadez de los necios los destruirá.
ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה | 33 |
Pero el que me escuche vivirá confiadamente Y estará tranquilo, sin temor al mal.