< מִשְׁלֵי 1 >

משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל 1
Los proverbios de Salomón, hijo de David, rey de Israel,
לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה 2
Para conocer sabiduría y disciplina, Para comprender las palabras de inteligencia,
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים 3
Para recibir disciplina y enseñanza, Justicia, derecho y equidad,
לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה 4
Para dar sagacidad al incauto, Y a los jóvenes conocimiento y discreción.
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה 5
Oirá el sabio y aumentará el saber, Y el entendido obtendrá habilidades.
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם 6
Entenderá el proverbio y el dicho profundo, Las palabras de los sabios y sus enigmas.
יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו 7
El principio de la sabiduría es el temor a Yavé. Los insensatos desprecian la sabiduría y la disciplina.
שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך 8
Escucha, hijo mío, la enseñanza de tu padre, Y no abandones la instrucción de tu madre,
כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך 9
Porque hermosa diadema será en tu cabeza Y collar en tu cuello.
בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא 10
Hijo mío, si los pervertidos te quieren seducir, No consientas.
אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם 11
Si dicen: Ven con nosotros a tender trampas mortales, Acechemos sin motivo al inocente.
נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585) 12
¡Los devoraremos vivos, como el Seol, Enteros, como los que bajan a la fosa! (Sheol h7585)
כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל 13
Hallaremos objetos valiosos. Llenaremos nuestras casas del botín.
גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו 14
Comparte tu suerte con nosotros, Y tengamos todos una sola bolsa.
בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם 15
Hijo mío, no andes en el camino de ellos. Aparta tu pie de sus senderos,
כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם 16
Porque sus pies corren hacia el mal Y se apresuran a derramar sangre.
כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף 17
En vano se tiende la red Ante los ojos de las aves.
והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם 18
Pero ellos colocan trampas a su propia sangre, Y ante sus propias vidas tienden acechanza.
כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח 19
Tales son los senderos del que es dado a codicia, La cual quita la vida a los que la tienen.
חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה 20
La Sabiduría clama en las calles Y da su voz en las plazas.
בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר 21
Proclama sobre los muros, Y en las entradas de las puertas pregona sus palabras:
עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת 22
Oh simples ¿hasta cuándo amarán la ingenuidad? ¿Hasta cuando los burladores amarán la burla, Los insensatos aborrecerán el saber?
תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם 23
¡Regresen ante mi reprensión, Y les manifestaré mi espíritu, Y les haré conocer mis palabras!
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב 24
Pero por cuanto llamé y rehusaron. Extendí mi mano, y no hubo quién escuchara.
ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם 25
Desecharon todo mi consejo, Y no quisieron mi reprensión.
גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם 26
Yo también me reiré cuando llegue su calamidad Y me burlaré cuando los alcance lo que temen.
בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה 27
Cuando lo que temen venga como destrucción, Su calamidad llegue como un remolino de viento Y vengan sobre ustedes tribulación y angustia.
אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני 28
Entonces me llamarán, y no responderé, Me buscarán, pero no me hallarán,
תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו 29
Por cuanto aborrecieron el conocimiento Y no escogieron el temor a Yavé.
לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי 30
No quisieron mi consejo Y menospreciaron toda reprensión mía.
ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו 31
Entonces comerán el fruto de su camino Y se saciarán de sus propios consejos.
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם 32
El descarrío de los simples los matará, Y la dejadez de los necios los destruirá.
ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה 33
Pero el que me escuche vivirá confiadamente Y estará tranquilo, sin temor al mal.

< מִשְׁלֵי 1 >