מִשְׁלֵי 1
| משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל | 1 |
Sprüche Salomos, des Sohnes Davids, des Königs von Israel,
| לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה | 2 |
daß man Weisheit und Zucht erlerne und verständige Reden verstehe,
| לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים | 3 |
daß man Gedankenzucht erlange, Rechtssinn, Urteilskraft und Aufrichtigkeit;
| לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה | 4 |
damit den Einfältigen Klugheit, den Jünglingen Erkenntnis und Besonnenheit verliehen werde.
| ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה | 5 |
Wer weise ist, hört darauf und vermehrt seine Kenntnisse, und wer verständig ist, eignet sich Fertigkeiten an,
| להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם | 6 |
damit er Sprichwörter und bildliche Rede verstehe, die Worte der Weisen und ihre Rätsel.
| יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו | 7 |
Die Furcht des HERRN ist der Anfang der Erkenntnis; nur Toren verachten Weisheit und Zucht!
| שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך | 8 |
Höre, mein Sohn, die Unterweisung deines Vaters und verwirf nicht die Lehre deiner Mutter!
| כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך | 9 |
Denn sie sind ein schöner Kranz für dein Haupt und ein Geschmeide um deinen Hals.
| בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא | 10 |
Mein Sohn, wenn dich Sünder überreden wollen, so willige nicht ein,
| אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם | 11 |
wenn sie sagen: «Komm mit uns, wir wollen auf Blut lauern, wir wollen dem Unschuldigen ohne Ursache nachstellen;
| נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585) | 12 |
wir wollen sie verschlingen wie der Scheol die Lebendigen, als sänken sie unversehens ins Grab! (Sheol h7585)
| כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל | 13 |
Wir wollen allerlei kostbares Gut gewinnen und unsre Häuser füllen mit Raub;
| גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו | 14 |
schließe dich uns auf gut Glück an, wir wollen gemeinsame Kasse führen!»
| בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם | 15 |
Mein Sohn, geh nicht mit ihnen auf dem Wege, halte deinen Fuß zurück von ihrem Pfad!
| כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם | 16 |
Denn ihre Füße laufen zum Bösen und eilen Blut zu vergießen.
| כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף | 17 |
Denn vergeblich wird das Netz ausgespannt vor den Augen aller Vögel;
| והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם | 18 |
sie aber lauern auf ihr eigenes Blut und stellen ihrem eigenen Leben nach.
| כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח | 19 |
Dies ist das Schicksal aller, die nach [ungerechtem] Gewinn trachten: er kostet seinen Besitzern die Seele!
| חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה | 20 |
Die Weisheit ruft draußen laut, öffentlich läßt sie ihre Stimme hören;
| בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר | 21 |
im ärgsten Straßenlärm schreit sie, an den Pforten der Stadttore hält sie ihre Reden:
| עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת | 22 |
Wie lange wollt ihr Einfältigen die Einfalt lieben und ihr Spötter Lust am Spotten haben und ihr Toren Erkenntnis hassen?
| תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם | 23 |
Kehret um zu meiner Zurechtweisung! Siehe, ich will euch meinen Geist sprudeln lassen, euch meine Worte kundtun!
| יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב | 24 |
Darum, weil ich rufe und ihr mich abweiset, weil ich meine Hand ausstrecke und niemand darauf achtet,
| ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם | 25 |
weil ihr vielmehr allen meinen Rat verwerfet und meine Zurechtweisung nicht begehret,
| גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם | 26 |
so werde auch ich eures Unglücks lachen und euer spotten,
| בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה | 27 |
wenn das, was ihr fürchtet, wie ein Wetter über euch kommt und euer Schicksal euch wie ein Wirbelsturm überraschen wird, wenn euch Angst und Not überfällt.
| אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני | 28 |
Dann werden sie mich anrufen, aber ich werde nicht antworten; sie werden mich eifrig suchen und nicht finden,
| תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו | 29 |
darum, daß sie die Erkenntnis gehaßt und die Furcht des HERRN nicht erwählt haben,
| לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי | 30 |
daß sie meinen Rat nicht begehrt und alle meine Zurechtweisung verschmäht haben.
| ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו | 31 |
Darum sollen sie von der Frucht ihres eigenen Weges essen und von ihren eigenen Ratschlägen genug bekommen!
| כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם | 32 |
Denn ihre Verirrung bringt die Einfältigen um, und ihre Sorglosigkeit stürzt die Toren ins Verderben.
| ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה | 33 |
Wer aber mir gehorcht, wird sicher wohnen und kein Unheil fürchten müssen.
