מִשְׁלֵי 1
| משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל | 1 |
Sprüche Salomos, des Sohnes Davids, des Königs von Israel:
| לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה | 2 |
um Weisheit und Unterweisung zu kennen, um Worte des Verstandes zu verstehen,
| לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים | 3 |
um zu empfangen einsichtsvolle Unterweisung, Gerechtigkeit und Recht und Geradheit;
| לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה | 4 |
um Einfältigen [O. Unerfahrenen, Unverständigen, so überall in den Sprüchen] Klugheit zu geben, dem Jüngling Erkenntnis und Besonnenheit.
| ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה | 5 |
Der Weise wird [O. möge] hören und an Kenntnis zunehmen, und der Verständige wird [O. möge] sich weisen Rat [Eig. Steuerungen, d. h. Verhaltensregeln, weise Lenkung] erwerben;
| להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם | 6 |
um einen Spruch zu verstehen und verschlungene Rede, [d. h. rätselhafter Spruch, bildliche Rede] Worte der Weisen und ihre Rätsel. -
| יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו | 7 |
Die Furcht Jehovas ist der Erkenntnis Anfang; die Narren verachten Weisheit und Unterweisung.
| שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך | 8 |
Höre, mein Sohn, die Unterweisung deines Vaters, und verlaß [O. verwirf] nicht die Belehrung deiner Mutter!
| כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך | 9 |
Denn sie werden ein anmutiger Kranz sein deinem Haupte und ein Geschmeide deinem Halse. -
| בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא | 10 |
Mein Sohn, wenn Sünder dich locken, so willige nicht ein.
| אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם | 11 |
Wenn sie sagen: Geh mit uns, wir wollen auf Blut lauern, wollen den Unschuldigen nachstellen ohne Ursache;
| נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585) | 12 |
wir wollen sie lebendig verschlingen wie der Scheol, und unverletzt, gleich denen, welche plötzlich in die Grube hinabfahren; (Sheol h7585)
| כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל | 13 |
wir werden allerlei kostbares Gut erlangen, werden unsere Häuser mit Beute füllen;
| גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו | 14 |
du sollst dein Los mitten unter uns werfen, wir alle werden einen Beutel haben:
| בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם | 15 |
Mein Sohn, wandle nicht mit ihnen auf dem Wege, halte deinen Fuß zurück von ihrem Pfade;
| כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם | 16 |
denn ihre Füße laufen dem Bösen zu, und sie eilen, Blut zu vergießen.
| כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף | 17 |
Denn vergeblich wird das Netz ausgespannt vor den Augen alles Geflügelten;
| והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם | 18 |
sie aber lauern auf ihr eigenes Blut, stellen ihren eigenen Seelen nach.
| כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח | 19 |
So sind die Pfade aller derer, welche der Habsucht frönen: sie nimmt ihrem eigenen Herrn das Leben.
| חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה | 20 |
Die Weisheit schreit draußen, sie läßt auf den Straßen ihre Stimme erschallen.
| בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר | 21 |
Sie ruft an der Ecke lärmender Plätze; an den Eingängen der Tore, in der Stadt redet sie ihre Worte:
| עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת | 22 |
Bis wann, ihr Einfältigen, wollt ihr Einfältigkeit lieben, und werden Spötter ihre Lust haben an Spott, und Toren Erkenntnis hassen?
| תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם | 23 |
Wendet euch um zu meiner Zucht! Siehe, ich will euch meinen Geist hervorströmen lassen, will euch kundtun meine Reden. -
| יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב | 24 |
Weil ich gerufen, und ihr euch geweigert habt, meine Hand ausgestreckt, und niemand aufgemerkt hat,
| ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם | 25 |
und ihr all meinen Rat verworfen, und meine Zucht nicht gewollt habt:
| גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם | 26 |
so werde auch ich bei eurem Unglück lachen, werde spotten, wenn euer Schrecken kommt;
| בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה | 27 |
wenn euer Schrecken kommt wie ein Unwetter, und euer Unglück hereinbricht wie ein Sturm, wenn Bedrängnis und Angst über euch kommen.
| אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני | 28 |
Dann werden sie zu mir rufen, und ich werde nicht antworten; sie werden mich eifrig suchen, und mich nicht finden:
| תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו | 29 |
darum, daß sie Erkenntnis gehaßt und die Furcht Jehovas nicht erwählt,
| לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי | 30 |
nicht eingewilligt haben in meinen Rat, verschmäht alle meine Zucht.
| ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו | 31 |
Und sie werden essen von der Frucht ihres Weges, und von ihren Ratschlägen sich sättigen.
| כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם | 32 |
Denn die Abtrünnigkeit der Einfältigen wird sie töten, und die Sorglosigkeit der Toren sie umbringen;
| ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה | 33 |
wer aber auf mich hört, wird sicher wohnen, und wird ruhig sein vor des Übels Schrecken.
