מִשְׁלֵי 1
| משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל | 1 |
Proverbes de Salomon, fils de David, roi d’Israël,
| לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה | 2 |
Pour connaître la sagesse et l’instruction, Pour comprendre les paroles de l’intelligence;
| לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים | 3 |
Pour recevoir des leçons de bon sens, De justice, d’équité et de droiture;
| לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה | 4 |
Pour donner aux simples du discernement, Au jeune homme de la connaissance et de la réflexion.
| ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה | 5 |
Que le sage écoute, et il augmentera son savoir, Et celui qui est intelligent acquerra de l’habileté,
| להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם | 6 |
Pour saisir le sens d’un proverbe ou d’une énigme, Des paroles des sages et de leurs sentences.
| יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו | 7 |
La crainte de l’Éternel est le commencement de la science; Les insensés méprisent la sagesse et l’instruction.
| שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך | 8 |
Écoute, mon fils, l’instruction de ton père, Et ne rejette pas l’enseignement de ta mère;
| כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך | 9 |
Car c’est une couronne de grâce pour ta tête, Et une parure pour ton cou.
| בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא | 10 |
Mon fils, si des pécheurs veulent te séduire, Ne te laisse pas gagner.
| אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם | 11 |
S’ils disent: Viens avec nous! Dressons des embûches, versons du sang, Tendons des pièges à celui qui se repose en vain sur son innocence,
| נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585) | 12 |
Engloutissons-les tout vifs, comme le séjour des morts, Et tout entiers, comme ceux qui descendent dans la fosse; (Sheol h7585)
| כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל | 13 |
Nous trouverons toute sorte de biens précieux, Nous remplirons de butin nos maisons;
| גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו | 14 |
Tu auras ta part avec nous, Il n’y aura qu’une bourse pour nous tous!
| בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם | 15 |
Mon fils, ne te mets pas en chemin avec eux, Détourne ton pied de leur sentier;
| כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם | 16 |
Car leurs pieds courent au mal, Et ils ont hâte de répandre le sang.
| כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף | 17 |
Mais en vain jette-t-on le filet Devant les yeux de tout ce qui a des ailes;
| והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם | 18 |
Et eux, c’est contre leur propre sang qu’ils dressent des embûches, C’est à leur âme qu’ils tendent des pièges.
| כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח | 19 |
Ainsi arrive-t-il à tout homme avide de gain; La cupidité cause la perte de ceux qui s’y livrent.
| חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה | 20 |
La sagesse crie dans les rues, Elle élève sa voix dans les places:
| בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר | 21 |
Elle crie à l’entrée des lieux bruyants; Aux portes, dans la ville, elle fait entendre ses paroles:
| עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת | 22 |
Jusqu’à quand, stupides, aimerez-vous la stupidité? Jusqu’à quand les moqueurs se plairont-ils à la moquerie, Et les insensés haïront-ils la science?
| תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם | 23 |
Tournez-vous pour écouter mes réprimandes! Voici, je répandrai sur vous mon esprit, Je vous ferai connaître mes paroles…
| יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב | 24 |
Puisque j’appelle et que vous résistez, Puisque j’étends ma main et que personne n’y prend garde,
| ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם | 25 |
Puisque vous rejetez tous mes conseils, Et que vous n’aimez pas mes réprimandes,
| גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם | 26 |
Moi aussi, je rirai quand vous serez dans le malheur, Je me moquerai quand la terreur vous saisira,
| בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה | 27 |
Quand la terreur vous saisira comme une tempête, Et que le malheur vous enveloppera comme un tourbillon, Quand la détresse et l’angoisse fondront sur vous.
| אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני | 28 |
Alors ils m’appelleront, et je ne répondrai pas; Ils me chercheront, et ils ne me trouveront pas.
| תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו | 29 |
Parce qu’ils ont haï la science, Et qu’ils n’ont pas choisi la crainte de l’Éternel,
| לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי | 30 |
Parce qu’ils n’ont point aimé mes conseils, Et qu’ils ont dédaigné toutes mes réprimandes,
| ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו | 31 |
Ils se nourriront du fruit de leur voie, Et ils se rassasieront de leurs propres conseils,
| כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם | 32 |
Car la résistance des stupides les tue, Et la sécurité des insensés les perd;
| ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה | 33 |
Mais celui qui m’écoute reposera avec assurance, Il vivra tranquille et sans craindre aucun mal.
