< מִשְׁלֵי 1 >

משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל 1
The proverbs of Solomon, the son of David, king of Israel:
לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה 2
to know wisdom and instruction; to discern the words of understanding;
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים 3
to receive instruction in wise dealing, in righteousness, justice, and equity;
לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה 4
to give prudence to the simple, knowledge and discretion to the young man—
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה 5
that the wise man may hear, and increase in learning; that the man of understanding may attain to sound counsel;
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם 6
to understand a proverb and parables, the words and riddles of the wise.
יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו 7
The fear of Yahweh is the beginning of knowledge, but the foolish despise wisdom and instruction.
שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך 8
My son, listen to your father’s instruction, and don’t forsake your mother’s teaching;
כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך 9
for they will be a garland to grace your head, and chains around your neck.
בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא 10
My son, if sinners entice you, don’t consent.
אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם 11
If they say, “Come with us. Let’s lie in wait for blood. Let’s lurk secretly for the innocent without cause.
נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585) 12
Let’s swallow them up alive like Sheol, and whole, like those who go down into the pit. (Sheol h7585)
כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל 13
We’ll find all valuable wealth. We’ll fill our houses with plunder.
גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו 14
You shall cast your lot among us. We’ll all have one purse”—
בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם 15
my son, don’t walk on the path with them. Keep your foot from their path,
כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם 16
for their feet run to evil. They hurry to shed blood.
כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף 17
For the net is spread in vain in the sight of any bird;
והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם 18
but these lay in wait for their own blood. They lurk secretly for their own lives.
כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח 19
So are the ways of everyone who is greedy for gain. It takes away the life of its owners.
חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה 20
Wisdom calls aloud in the street. She utters her voice in the public squares.
בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר 21
She calls at the head of noisy places. At the entrance of the city gates, she utters her words:
עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת 22
“How long, you simple ones, will you love simplicity? How long will mockers delight themselves in mockery, and fools hate knowledge?
תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם 23
Turn at my reproof. Behold, I will pour out my spirit on you. I will make known my words to you.
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב 24
Because I have called, and you have refused; I have stretched out my hand, and no one has paid attention;
ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם 25
but you have ignored all my counsel, and wanted none of my reproof;
גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם 26
I also will laugh at your disaster. I will mock when calamity overtakes you,
בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה 27
when calamity overtakes you like a storm, when your disaster comes on like a whirlwind, when distress and anguish come on you.
אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני 28
Then they will call on me, but I will not answer. They will seek me diligently, but they will not find me,
תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו 29
because they hated knowledge, and didn’t choose the fear of Yahweh.
לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי 30
They wanted none of my counsel. They despised all my reproof.
ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו 31
Therefore they will eat of the fruit of their own way, and be filled with their own schemes.
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם 32
For the backsliding of the simple will kill them. The careless ease of fools will destroy them.
ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה 33
But whoever listens to me will dwell securely, and will be at ease, without fear of harm.”

< מִשְׁלֵי 1 >