< מִשְׁלֵי 1 >
משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל | 1 |
The proverbs of Solomon, son of David, King of Israel:
לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה | 2 |
For the knowledge of wisdom and correction, for discerning the sayings of intelligence;
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים | 3 |
For receiving the correction of prudence, righteousness and justice, and equity;
לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה | 4 |
For giving To the simple shrewdness, To the young man, knowledge and discretion.
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה | 5 |
A wise man, will hear, and will increase learning, and a, discreet man, wise counsels, will acquire,
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם | 6 |
By gaining discernment of proverb, and satire, the words of the wise, and their dark sayings.
יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו | 7 |
The reverence of Yahweh, is the beginning of knowledge, Wisdom and correction, the foolish have despised.
שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך | 8 |
Hear, my son, the correction of thy father, and do not reject the instruction of thy mother;
כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך | 9 |
For, a wreath of beauty, shall they be to thy head, and chains of ornament, to thy neck.
בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא | 10 |
My son, if sinners entice thee, do not consent.
אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם | 11 |
If they say—Come with us, —Let us lie in wait for blood, Let us watch in secret for him who is needlessly innocent;
נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol ) | 12 |
Let us engulf them, like hades, alive, While in health, like them who are going down to the pit; (Sheol )
כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל | 13 |
All costly substance, shall we find, We shall fill our houses with spoil;
גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו | 14 |
Thy lot, shalt thou cast into our midst, One purse, shall there be, for us all.
בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם | 15 |
My son, do not walk in the way with them, Withhold thy foot from their path.
כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם | 16 |
For, their feet, to mischief, do run, and haste to the shedding of blood.
כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף | 17 |
Surely, in vain, is spread the net, in the sight of aught that hath wings!
והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם | 18 |
Yet, they, for their own blood, lie in wait, They watch in secret for their own life.
כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח | 19 |
Such are the ways of every one that graspeth with greed, The life of the owners thereof, it taketh away!
חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה | 20 |
Wisdom, in the open place, soundeth forth, in the broadways, she raiseth her voice;
בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר | 21 |
At the head of bustling streets, she crieth aloud, —at the openings of the gates in the city—her sayings, she doth utter: —
עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת | 22 |
How long, ye simple ones, will ye love simplicity? and, scoffers, in scoffing, delight them? and, dullards, hate knowledge?
תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם | 23 |
Will ye turn, at my reproof? Lo! I will pour out to you my spirit, I will make known my words to you.
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב | 24 |
Because I called, and ye refused, I stretched out my hand, and no one regarded;
ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם | 25 |
But ye dismissed all my counsel, and, to my rebuke, would not yield,
גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם | 26 |
I also, at your calamity, will laugh, I will mock, when cometh your dread;
בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה | 27 |
When cometh as a crashing your dread, and, your calamity, as a storm-wind, overtaketh, when there come upon you, distress and anguish.
אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני | 28 |
Then, will they call me, but I will not answer, they will seek me diligently, but shall not find me.
תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו | 29 |
Because they hated knowledge, and, the reverence of Yahweh, did not choose;
לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי | 30 |
Consented not to my counsel, disdained all my rebuke,
ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו | 31 |
Therefore shall they eat of the fruit of their own way, and, with their own counsels, be filled.
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם | 32 |
For, the turning away of the simple, will slay them, —and, the carelessness of dullards, will destroy them.
ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה | 33 |
Whereas, he that hearkeneth unto me, shall dwell safely, and be at rest, without dread of misfortune.