מִשְׁלֵי 1

1 משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל

Proverbs of Solomon, son of David, king of Israel:

2 לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה

For knowing wisdom and instruction, For understanding sayings of intelligence,

3 לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים

For receiving the instruction of wisdom, Righteousness, judgment, and uprightness,

4 לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה

For giving to simple ones—prudence, To a youth—knowledge and discretion.

5 ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה

(The wise hear and increase learning, And the intelligent obtain counsels.)

6 להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם

For understanding a proverb and its sweetness, Words of the wise and their acute sayings.

7 יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו

Fear of YHWH [is the] beginning of knowledge, Fools have despised wisdom and instruction!

8 שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך

Hear, my son, the instruction of your father, And do not leave the law of your mother,

9 כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך

For they [are] a graceful wreath to your head, And chains to your neck.

10 בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא

My son, if sinners entice you, do not be willing.

11 אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם

If they say, “Come with us, we lay wait for blood, We watch secretly for the innocent without cause,

12 נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585)

We swallow them as Sheol—alive, And whole—as those going down [to] the pit, (Sheol h7585)

13 כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל

We find every precious substance, We fill our houses [with] spoil,

14 גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו

You cast your lot among us, One purse is—to all of us.”

15 בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם

My son! Do not go in the way with them, Withhold your foot from their path,

16 כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם

For their feet run to evil, And they hurry to shed blood.

17 כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף

Surely in vain is the net spread out before the eyes of any bird.

18 והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם

And they lay wait for their own blood, They watch secretly for their own lives.

19 כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח

So [are] the paths of every gainer of dishonest gain, It takes the life of its owners.

20 חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה

Wisdom cries aloud in an out-place, She gives forth her voice in broad places,

21 בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר

She calls at the head of the multitudes, In the openings of the gates, In the city she says her sayings:

22 עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת

“Until when, you simple, do you love simplicity? And have scorners desired their scorning? And do fools hate knowledge?

23 תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם

Turn back at my reproof, behold, I pour forth my spirit to you, I make known my words with you.

24 יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב

Because I have called, and you refuse, I stretched out my hand, and none is attending,

25 ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם

And you slight all my counsel, And you have not desired my reproof.

26 גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם

I also laugh in your calamity, I deride when your fear comes,

27 בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה

When your fear comes as destruction, And your calamity comes as a windstorm, When adversity and distress come on you.

28 אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני

Then they call me, and I do not answer, They seek me earnestly, and do not find me.

29 תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו

Because that they have hated knowledge, And have not chosen the fear of YHWH.

30 לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי

They have not consented to my counsel, They have despised all my reproof,

31 ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו

And they eat of the fruit of their way, And they are filled from their own counsels.

32 כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם

For the turning of the simple slays them, And the security of the foolish destroys them.

33 ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה

And whoever is listening to me dwells confidently, And [is] quiet from fear of evil!”

King Solomon in Old Age